ת"א 2223/98

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעים בחלקה. התובעים, שלושה אחים ואחות, תבעו להעביר את המקרקעין על שם אביהם המנוח על שמם בלבד, בטענה כי הקרקע חולקה בין שלושת האחים במהלך חייו של האב וכי האחיות ויתרו על חלקן. הנתבעים, קרובי משפחה מצד האחיות, טענו כי הקרקע לא חולקה וכי חתימתן של האחיות על מסמכי ויתור מניותיהן הושגה במרמה. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו די הצורך כי המקרקעין חולקו במהלך חייו של האב, אלא כן הוכיחו כי האחיות חתמו מרצונן וביודעין על מסמכי הוויתור. עם זאת, היקף הוויתור של האחיות הוגבל לחלקות המוזכרות במסמכים, למעט אלה הרשומות על שם האם, אלה שנמכרו ואלה שלא נכללו בתביעה. לפיכך היו האחים רשאים לרשום את החלקות המפורטות על שמם, בכפוף לאישורים ולתשלומים. עוד נקבע בפסק הדין כי צווי הירושה של המנוח, אשתו והאחיות לא נפגעו. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.