ת"א 20612-04-23

תקציר

מדובר באירוע אלים שהוביל לתלונות צולבות בין התובעת, שני גנדוס, לבין הנתבעת 2, ספיר אזולאי. גנדוס סירבה לחתום על הסדר מותנה ואילו אזולאי עשתה זאת והתיק נגדה נסגר. גנדוס ניסה לשנות את עילת הפיטורים אך נכשל. לאחר מכן היא תבעה הן את משטרת ישראל והן את אזולאי על רשלנות. בית המשפט החליט לדחות את התביעה נגד משטרת ישראל על הסף. השופט קבע כי גנדוס מיצתה את כל הדרכים הישירות לתקוף את החלטת משטרת ישראל וכעת אינו יכול לתקוף אותה בעקיפין באמצעות תביעה אזרחית, שתעלה לכדי "תקיפה ישירה במסווה". התביעה נכשלה משום שלא ניתן לתקוף את החלטת הרשות המינהלית אלא אם היא בטלה ומבוטלת מטבעה, מה שלא היה המקרה כאן. יתר על כן, התביעה נגד משטרת ישראל הייתה, בבסיסה, ניסיון לשנות את עילת הדחייה, ולכן נפלה מחוץ לסמכותו של בית המשפט. לבסוף ציינה השופטת כי גם אם הטענה הייתה נוגעת לבירור תלונתה של גנדו, עדיין היה עליה להוכיח כי הרשלנות הנטענת של משטרת ישראל הובילה לתוצאה שונה, שהיא נטל הוכחה גבוה, וממילא אין לנפגעים מעמד בהליך הפלילי.