ת"א 1149/01

תקציר

התובעים, מושב עובדים, הגישו תביעה לפיצוי ממינהל מקרקעי ישראל (הנתבעת) בגין פינוי אדמותיהם. על פי התביעה המקורית, התובע תבע סך של 2,650,000 ₪ כפיצוי בגין הקרקע שניתנה לנתבעת על פי הסכם מיום 25.8.91, בנוסף ל-1,135,753 ₪ שכבר קיבלו. עם זאת, במהלך המשפט צמצמו התובעים את תביעתם וביקשו פיצוי רק בגין שטח נוסף של 104.13 דונם שלטענתם ניתן לנתבעת ללא כל פיצוי. התובעים טענו כי הוטעו על ידי הנתבעת באשר לגודל הקרקע המפונה, שהיה למעשה גדול יותר מ-511.9 דונם המוסכמים. עוד טענו כי הנתבע פעל במרמה ובחוסר תום לב. הנתבעת הכחישה טענות אלה וביקשה לדחות את התביעה, בטענה כי השטח שניתן על ידי התובעת הוא אכן 511.9 דונם וכי לא הייתה הטעיה או התנהגות בלתי הולמת. לאחר בחינת חומר הראיות ושקילת טענות הצדדים, מצא בית המשפט כי התובע לא הוכיח את זכאותו לפיצוי בגין השטח הנוסף. השופט הגיע למסקנה כי טענת התובע כי הוטעה אינה משכנעת, שכן היא סותרת את הצהרותיהם ומסמכיהם הקודמים. יתר על כן, השופטת ציינה כי לתובע היו הזדמנויות רבות לבדוק את השטח ולנהל משא ומתן על התנאים, אך לא עשה זאת בחריצות. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 20,000 ₪. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 18.10.2010.