סע"ש 24458-08-21

תקציר

התובעת, עובדת של הנתבעת חברת נמל אשדוד בע"מ, תבעה הכרה בוותק שלה ובתשלומים המקבילים מהחברה. היא גם ביקשה להיכלל בתוכנית הפרישה המוקדמת של החברה. התובע עבד בחברה בתפקיד זמני בין השנים 1991-1993 ולאחר מכן הועסק כעובד קבוע בשנת 1996. עם זאת, החברה לא הכירה בוותק שלה בתקופה הזמנית, מה שגרם לאובדן זכויות סוציאליות. בית המשפט מצא כי תביעת התובע להכרה בוותק ובתשלומים תקפה באופן חלקי. הנתבעת נדרשה לתקן את רישומי הוותק של התובעת ולחשב את הפרשי השכר המגיעים לה משנת 2014 ואילך. החלטה זו התבססה על הקביעה כי התובעת עבדה למעלה מ-15 ימים במספר חודשים בין השנים 1991-1993, דבר המזכה אותה בוותק נוסף. בית המשפט דחה את טענת התובעת להיכלל בתוכנית הפרישה המוקדמת משום שלא חתמה על כתב ויתור כנדרש בהסכם הרפורמה של החברה. הוויתור היה תנאי לקבלת תנאי הפרישה, וניסיונו של התובע לנהל משא ומתן על התנאים לא צלח. לפיכך, כל צד היה אחראי לעלויות שלו.