בר"ע 46484-12-10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים על החמרה לכאורה במצבו של המבקש. הוועדה קבעה בתחילה כי לא חלה החמרה, ובית הדין האזורי לעבודה נעתר ודחה את ערעורה של המבקשת. מדובר בתאונה שאירעה ביום 31.8.2003, אשר לטענת המבקש הותירה אותו עם נכות יציבה. ועדה רפואית העריכה בעבר כי נכות זו אינה קיימת בשנת 2006, וועדת הערר הסכימה לכך בשנת 2009. ועדת הערר התייחסה לממצאיו של ד"ר קליגמן ולבדיקת MRI שהצביעו על קרע במיניסקוס בברכו של המבקש, אך בסופו של דבר דחתה את הערר, שכן לא מצאה אינדיקציות קליניות לקרע במיניסקוס. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו וקבע כי קביעתה הרפואית של הוועדה מצויה בסמכותה. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על פסק דין זה בפני ערכאה גבוהה יותר, בטענה כי הוועדה מחויבת לפסוק קצבת נכות על סמך תוצאות ה-MRI. עם זאת, השופט שבחן את בקשת רשות הערעור לא מצא טעות בפסקי הדין הקודמים והסכים כי קביעת תחולת המצב הרפואי על התקנות מצויה בסמכותה של הוועדה. השופטת הדגישה כי הוועדה הסבירה כראוי את נימוקיה והגיעה למסקנה כי אין מגבלה תפקודית מעבר לתלונות המבקש על כאבים. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, וההחלטות הקודמות אושרו. פסק דין זה הוא סופי, ואין צו להוצאות.