ע"א 10691/04

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגישו אנשי עסקים שאישרו לחברה זרה, פוראקסטרה מנג'מנט, לבצע עבורם עסקאות מטבע. החברה פתחה עבורם חשבונות בבנק לאומי, ששיתף פעולה גם עם מוסד בנקאי בחו"ל, סלומון, סמית, בארני (SSB). לאחר ירידה חדה בשער הדולר, ביקשה פוראקסטרה מבנק לאומי לפתוח את חדר המסחר שלו באופן חריג ביום ראשון בערב כדי לבצע עסקאות חדשות ולבטל הוראה קודמת שכונתה "הוראת סטופ לוס". הבנק נענה אך לא ביצע את הפעולות המבוקשות לפני הפעלת צו הפסקת ההפסד. אנשי העסקים תבעו את הבנק על רשלנות ותבעו פיצויים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת אנשי העסקים, אך שני הצדדים ערערו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את התביעה נגד הבנק וקיבל את ערעורו, בקובעו כי התנהלות הבנק לא הייתה רשלנית וכי אין קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק. בנוסף, דחה בית המשפט את ערעור הבנק על הודעת הצד השלישי, והסכים עם קביעת בית המשפט המחוזי כי פוראקסטרה ובא כוחה, כהן, לא התרשלו. השופט ד' ברלינר נתן את פסק הדין, והשופטים א' פרוקצ'יה וא' חיות הסכימו עמו.