ת"א 571/94

תקציר

מדובר במקרה של אישה, ענבר סהר, שתבעה מספר נתבעים בגין לשון הרע לאחר שמודעה לשירותי ליווי הופיעה בעיתון ארצי "מעריב" ללא הסכמתה. המודעה כללה את שמה המלא, כתובתה ומספרי הטלפון שלה, מה שגרם לה מבוכה קיצונית ונזק לשמה הטוב. היא דרשה פיצוי על הפגיעה בה. בין הנאשמים היו חברת ההוצאה לאור של "מעריב", עורכו, חברת פרסום בשם "דחף", יוסף נוף (נוף) וירא ירקוני (ירקוני). להלן עיקרי העובדות: - ירקוני הציב את המודעה אצל דאחף, שהעביר אותה למעריב לפרסום. - המודעה פורסמה במדור "שירותי ליווי" של מעריב. בכרזה נכתב: "נאה סקסי מגשים חלומות בוגרים ענבר סהר, כנסת ז' עפולה 06-528822 06-420052". - סהר, שניהלה חיים קונבנציונליים, לא הסכימה למודעה ולא הייתה מעורבת בזנות. המידע היה שקרי. - המודעה גררה שיחות טלפון רבות לביתה, בחיפוש אחר שירותי מין. - סהר ביקשה פיצויים מ"מעריב" אך סורבה, למעט התנצלות שפורסמה כמה שבועות לאחר מכן. סהר טענה כי כל הנתבעים אחראים ללשון הרע ורשלנות, תוך פגיעה בשמה הטוב ובאורח חייה. נוף, כך נטען, פרסם את המודעה כדי לנקום בעצמו לאחר שסהר סיים את הקשר הרומנטי ביניהם כשגילה שהוא נשוי. דחף, מעריב ונוף הכחישו אחריות וייחסו את האירוע למעשיו של ירקוני. בית המשפט פסק לטובת סהר וקבע כי הפרסומת מהווה לשון הרע. בית המשפט קבע כי כל הנתבעים אחראים ללשון הרע ורשלנות, למעט ירקוני, שלא התייצב בבית המשפט. השופט פסק לסהר פיצויים בסך 250 אלף שקל, שישולמו ביחד ולחוד על ידי יתר הנתבעים. זאת ועוד, בכל הנוגע לשיפוי בין הנתבעים, לא הוטלה על "מעריב" ו"דף" אחריות כלפי נוף, שכן לא ניתן לייחס את מעשיו המכוונים לרשלנותם. עם זאת, הדף ישפה את "מעריב" בשני שלישים מסך הפיצויים, ואילו "מעריב" יישא בשליש הנותר, בשל אשמתו המוסרית הגדולה יותר של דחף בעניין. השופט הדגיש את חומרת מעשיו של נוף, המונעים מנקמה אישית, ואת השימוש המכוון לרעה שעשה במערכת הפרסום.