רע"א 1875/21

תקציר

בהחלטתו בחן בית המשפט בקשת רשות ערעור על דרישת הערבות בהליך משפטי. הסוגיה המרכזית נסובה סביב השאלה האם קביעה פרוצדורלית של ערבות על ידי בתי משפט חוקרים צריכה להיות כפופה לביקורת ערעורית. בדרך כלל, החלטות כאלה נופלות תחת שיקול דעתו הרחב של בית המשפט ומאותגרות רק במקרים של הפרת חוק או עיוות דין. בית המשפט ביקש לאזן בין הבטחת תשלום הוצאות הנתבע לבין התדיינות קנטרנית תוך התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט, עיקרון משפטי בסיסי. במקרה דנן, חייב בית משפט קמא את המערער להפקיד ערבות בגין כל ערעור. לאחר דחיית ערעור עיקרי, אישר בית המשפט מחדש דרישת ערבות זו לערעורים נוספים, בהתחשב בגורמים כגון הסיכוי להצלחת הערעור ומצבו הכלכלי של המערער. המערערת לא חלקה על שומות כספיות אלה, ואף לא הציעה כוונה לשלם הוצאות נלוות. על אף שסכום הערבות שנקבע במקור היה משמעותי (75,000 ₪), בית המשפט לערעורים מצא כי יש בכך כדי להגביל באופן משמעותי את גישתו של המערער לבית המשפט, במיוחד בהתחשב בשלבים פרוצדורליים ובהקשר הכספי. כתוצאה מכך, בית המשפט הפחית את הערבות ל-35 אלף שקל לכל ערעור והאריך את המועד האחרון לתשלום ל-1 ביולי 2021. ההחלטה העניקה באופן חלקי את רשות הערעור, תוך התמקדות בסכום הערבות המתוקן, אך קבעה כי אי הפקדה עד המועד החדש עלולה לגרום לדחיית הערעור.