ת"א 17060-08-17

תקציר

לבית המשפט יש סמכות לדון בבקשה לצו מניעה זמני כדי לשמור על הסטטוס קוו בסכסוך בין שני צדדים הקשורים בהסכם לפתרון כל מחלוקת באמצעות בוררות זרה בשוויץ. המבקשים ביקשו לקבל מבית המשפט סעד זמני שימנע מהמשיבה למכור עשרה כלי רכב וחומרי גלם שנותרו לצד שלישי, שלטענת המבקשים היו שלהם בצדק. בית המשפט מצא כי זכותו להעניק את הסעד, שכן תניית הבוררות לא אסרה עליו לעשות כן. זאת ועוד, הבחירה בדין השוויצרי כדין החל בהסכם לא מנעה את החלת סדר הדין האזרחי הישראלי לבקשת סעד זמני. המבקשים הצליחו להוכיח עילת תביעה רצינית וסיכויי הצלחה טובים בתביעתם, שכן שני הצדדים ביקשו את אכיפת ההסכם בהליך הבוררות. בית המשפט שקל גם את מאזן הנוחות ומצא כי פוטנציאל הפגיעה בפעילות המסחרית ובמוניטין של המבקשים עולה על הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו המבוקש. לפיכך, אושרה הבקשה לצו מניעה זמני, המחייב את המשיבה להחזיק בכלי הרכב ובחומרי הגלם עד לסיום הליכי הבוררות בשוויץ. כן נדרשו המבקשים להעמיד ערבות בסך 75,000 ₪ לפיצוי המשיב בגין כל נזק שייגרם כתוצאה מצו המניעה, בנוסף להתחייבותם העצמית. לבסוף חויב המשיב לשאת בהוצאות המשפט של המבקשים בסך 30,000 ₪.