ע"מ 18-01-09

תקציר

המערערים, חברה המשווקת תכשיטי יוקרה ובעלת המניות העיקרית בה, ערערו על החלטות המשיב בדוחות המס שלהם לשנים 2002-2006. הערעורים כוונו לדחיית דוחות המס של המערערים על ידי המשיב במספר סעיפים. ראשית, המערערים הפחיתו את שווי התכשיטים שהוחזקו במלאי למעלה משנה על ידי הפעלת מקדמי הפחתה שרירותיים בהתאם לשנת הרכישה. המשיב טען כי ההפחתות אינן מוצדקות וכי יש לקבוע את שווי המלאי לפי מחיר העלות או שווי השוק, הנמוך מביניהם. בית המשפט מצא כי שיטת הערכת השווי של המערערים סבירה ומבוססת על נתוני מכירות בפועל ועל כן קיבל את הערעור בנקודה זו. שנית, המערערים טענו בשנת 2005 להפסד הון בגין השקעה בפרויקט בג'ורג'יה. המשיב סיווג השקעה זו כהשקעה אישית שבוצעה על ידי בעל המניות ולא כהשקעה תאגידית השייכת לחברה. בית המשפט הסכים עם המשיב כי הראיות מצביעות על כך שההשקעה שייכת לבעל המניות ולכן דחה חלק זה של הערעור. שלישית, המערערים ביקשו לנכות מס תשומות שלא נתבע בשנים קודמות כהוצאה. המשיב טען, כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות להוצאות אלה ועל כן אין להתיר אותן בניכוי. בית המשפט הסכים עם המשיב ודחה חלק זה של הערעור, למעט הצורך לתקן את השומה ביחס להפחתת סעיף הקניות בשיעור התשומות. לבסוף, טענו המערערים להוצאות פחת בגין נזק לרהיטים שנגרמו לכאורה בפיגוע. המשיב חלק על טענה זו ותיקן את הדו"ח בהתאם. בית המשפט מצא כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לנזק לרהיטים ולכן דחה חלק זה של הערעור. בסיכומו של דבר, הערעור התקבל בחלקו ביחס להערכת שווי מלאי החברה, ונדחה בחלקו ביחס לטענות האחרות. מאחר שהסוגיה הכלכלית העיקרית הוכרעה לטובת המערערים, חויב המשיב לשאת בהוצאות המערערים בסך 75,000 ₪.