ע"א 2476/21

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער, שהוא בן זוגו לשעבר של המשיב, לפירוק השיתוף ואיזון המשאבים. המערערת ביקשה את פסילתה בעקבות שתי החלטות של בית המשפט, אשר לטענתה מעידות על היעדר משוא פנים ויקשו על הוכחת טענותיה. ההחלטה הראשונה נגעה לדחיית בקשתה לגילוי מסמכים, וההחלטה השנייה הורתה לה להגיש תצהיר עדות ראשונית בתוך פרק זמן קצר. המשיב התנגד לפסילה, ובית משפט קמא דחה את בקשת המערער בקובעו כי אין בהחלטות כדי להצביע על חשש למשוא פנים. בית המשפט הדגיש כי נעתר למעשה לבקשת המערערת להאריך את המועד להגשת התצהיר. בנוסף, בקשת המערער לפסילת השופט שמונה לתיק לא הייתה ראויה, שכן בקשה אחרת כבר הוגשה ונדחתה לעניין גילוי מסמכים. בעקבות דחיית בקשתה, ערערה המערערת לבית משפט גבוה יותר, בבקשה לפסול את ההרכב ולבטל את כל החלטותיו בתיק, וכן בשני הליכים נוספים הקשורים לצדדים. עם זאת, במהלך הליך הערעור הודיע המערער לבית המשפט כי בית משפט קמא דחה את ההליך נשוא הערעור, והותיר את הערעור על פסילה על כנו. בית המשפט ציין את הלשון הבלתי ראויה בה נקט המערער כלפי בית משפט קמא ושקל הטלת הוצאות, אך בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות.