בג"צ 1811/03
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה לביטול החלטה של בית הדין הרבני הגדול. עתירה זו ביקשה לעכב או למנוע ביצוע צו מעצר לגבר שסירב לתת גט לאשתו. בית הדין הרבני מיצה את כל הדרכים האחרות לשכנע את העותר להתגרש מאשתו מרצון, וכמוצא אחרון הורה על מאסרו למשך שנה כדי לכפות את ציותו. העותר ערער לבית המשפט העליון בטענה כי התעלמו מבקשותיו וכי גזר הדין חמור מדי. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערבות בהחלטת בית הדין הרבני. הם אישרו את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, וציינו כי גזר הדין היה בסמכותו של האחרון ואינו מפר עקרונות של צדק. משכך, דחה בית המשפט העליון את העתירה לצו מניעה על תנאי ולצו מניעה זמני, וקבע כי החלטת בית הדין הרבני להטיל על העותר מאסר כאמצעי לחייבו לתת גט לאשתו תעמוד בעינה. פסק דין זה מחזק את היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות של ערכאות גבוהות יותר בהחלטות של בתי דין דתיים, המוגבל לנסיבות חריגות שאינן קיימות במקרה זה.
בג"צ 1811/03 דניאל שם אור נ' בית הדין הרבני הגדול, עליון (2.3.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.