ע"א 63/69

תקציר

פרשת יפת יוסף נ' טנקה סלאמה-יוסף (ע"א 63/69) נסובה סביב תביעת מזונות האישה מבעלה. הבעל-המערער טוען כי הכנסות אשתו מעבודתה צריכות לפטור אותו מחובתו לשלם מזונות. בית המשפט העליון, בדעת רוב, קובע כי ניתן לייחס את הכנסותיה של אישה מעבודתה למזונותיה, בתנאי שהם מספיקים לפרנסתה. עם זאת, אם הכנסות האישה אינן מספיקות, על הבעל לפצות על ההפרש. החלטה זו חלה כל עוד האישה מועסקת בשכר. השופט ברנזון והשופט מני מסכימים עם פרשנות זו, ואילו השופט כהן חולק על כך. השופט כהן טוען כי הכנסותיה של האישה מעבודה שאינה חובתה כלפי בעלה צריכות להיות שייכות לה, כמנהג המדינה ומהוראות החוק המפורשות. לדברי השופט כהן, הבעל אינו יכול לתבוע רווחים אלה כשלו או להשתמש בהם כהגנה מפני תביעת המזונות. משמעות החלטת הרוב היא למעשה שזכותה של אישה למזונות מבעלה מותנית במצבה הכלכלי ובמצבה התעסוקתי. אם תפסיק לעבוד בחוץ, היא תהיה זכאית שוב למזונות מלאים מבעלה. בנוסף, טענת הבעל כי האישה אינה מסוגלת לקיים חיי משפחה ולנהל משק בית משפיעה על הפסיקה, כאשר בית הדין מציין כי אם אכן כך היה, ייתכן שלא הייתה מחויבת למלא את חובותיה הזוגיות כדי לקבל מזונות.