תא"ק 54451-01-18

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים בשני תיקים מאוחדים. התובע טען כי הנתבעים לא החזירו את הכספים שהופקדו בידיהם לא בנאמנות ולא כהסכמי הלוואה. לאחר שמיעת שני הצדדים, התקשה בית המשפט, אם לא בלתי אפשרי, לפענח את מארג העסקאות המורכב בין הצדדים, המאופיין במזימות מורכבות, עסקאות במזומן והיעדר ראיות משכנעות. השופט לא השתכנע מטענות התובע כי מדובר בהסכמי נאמנות, ובמקום זאת הגיע למסקנה כי מדובר בהסכמי הלוואה מוסווים שמטרתם להתחמק מחוקי מס והלבנת הון. בית המשפט מינה מומחה להתרת הרישומים החשבונאיים, אך חוות דעתו של המומחה נמצאה בלתי אמינה בשל הכללת עסקאות מחוץ לתחום התביעות. השופט הסתמך על העדויות ועל הראיות הקונקרטיות. לגבי שני הסכמי הנאמנות הראשונים מצא בית המשפט כי הנתבעים פרעו את ההלוואות, לרבות הריבית שנגבתה מראש, ולכן לא נדרש תשלום נוסף. אלא שהסכם הנאמנות השלישי התגלה כחיה אחרת, אפופת מסתורין ועסקאות שאינן קשורות זו לזו. בית המשפט לא הצליח לברר את טיבו האמיתי של הסכם זה או את ההלוואות וההחזרים הכרוכים בו, בשל חשבונות סותרים של הצדדים והיעדר תיעוד. משכך, סירב בית המשפט להורות על כל תשלום הקשור להסכם זה. בפנייה להסכם הלוואה נפרד על סך 200,000 ₪, קבע בית המשפט כי הנתבעים קיבלו רק 74,500 ₪ והורה להם להחזיר סכום זה בצירוף ריבית סטטוטורית. בית המשפט דחה את תביעת הנתבעים לקיזוז סכומים ששילמו לכאורה כריבית שלא כדין על הלוואות קודמות, וקבע כי שני הצדדים היו שותפים להסכמים הבלתי חוקיים ולא צריכים ליהנות ממעשיהם. כן צוין חוסר אמינותו של התובע, שהתאפיין בשורה של שקרים בנושאים מהותיים. בית המשפט הדגיש את חשיבות האמת בהתדיינות משפטית וציטט פסיקה של בית המשפט העליון שקבעה לאחרונה כי פיטורים יכולים להתבסס על שקרים בלבד. עם זאת, במקרה זה, בית המשפט כבר בחן לעומק את המקרים לגופם של מקרים וקיבל את החלטותיו על בסיס זה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם במה שבית המשפט תיאר כרשת סבוכה של עסקאות סבוכות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 12.2.2020.