ת"א 8965-10-13

תקציר

התובע, שנעצר על ידי משטרת ישראל בגין תפילה גלויה בהר הבית, הגיש תביעת נזיקין נגד המשטרה. התובע טען כי המשטרה התרשלה ופגעה בזכויותיו לחופש דת ופולחן, חופש תנועה, פרטיות, חירות וכבוד האדם. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי התנהלות המשטרה הייתה סבירה ומידתית בנסיבות העניין. בית המשפט מצא כי בידי המשטרה מידע מודיעיני מוקדם על כוונותיו של התובע לעורר עימות במהלך ביקורו בהר הבית. למרות זאת, המשטרה אפשרה לו להיכנס למקום, אך נקטה אמצעי זהירות, כגון ליווי עם שוטרים ואזהרה שלא להתפלל בגלוי. התובע התעלם מהאזהרות והמשיך להתפלל בקול רם, מה שהוביל למעצרו ולחקירתו בתחנת המשטרה. באשר למעצר, קבע בית המשפט כי הוא חוקי וסביר, שכן למשטרה היה יסוד סביר לחשוד כי מעשיו של התובע עלולים לסכן את שלום הציבור. בית המשפט הדגיש את אופיו הרגיש של הר הבית, שבו הפרת הסטטוס קוו עלולה להוביל להפרת השלום. באשר להרחקתו של התובע מהר הבית למשך 15 יום כתנאי לשחרורו, ציין בית המשפט כי גם החלטה זו סבירה ומידתית ביחס לסיכון הנשקף ממעשיו של התובע. בית המשפט הדגיש כי התנהלות התובע מעידה על נכונות להתעלם מהנחיות המשטרה ולשבש את הסטטוס קוו, דבר שהיה עלול להוביל להפרת סדר חמורה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח כי המשטרה התרשלה או כי זכויותיו הופרו. יתר על כן, התובעת לא סיפקה תשתית משפטית ועובדתית מתאימה לעוולות נטענות אחרות. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחה בסך 5,000 ₪.