ת"א 41577-01-16

תקציר

התובע, תושב אבני חפץ, נתבע לאחר שנפגע בתאונה שאירעה בעת יציאה מקניון עיר ימים בנתניה. האירוע תועד במצלמות האבטחה של הקניון, בו נראה התובע מחליק על רצפה רטובה בסמוך לחנות נוחות. הנתבעים, לרבות מפעילי החנויות, בעלי הקניונים ומבטחי הקניונים, חלקו על הנסיבות והנזקים הנתבעים. השופט פסק לטובת התובע ומצא את הנתבעים אחראים לרשלנות. בית המשפט קיבל את גרסת התובעת לאירועים, וציין כי סרטון האבטחה תומך בטענתה כי החליקה על רצפה רטובה ללא אזהרה. הנאשמים לא הצליחו לסתור ראיה זו. נמצא כי שיטת הניקיון של עובד החנות, שכללה טאטוא מים למעבר ציבורי, הפרה את חובת הזהירות המוטלת על המבקרים בקניון. השופט הטיל את עיקר האחריות על מפעילי החנויות (80%) ואת 20% הנותרים על בעלי הקניונים והמבטחים. השופטת דנה גם בהודעת צד ג', וקבעה כי מפעילי החנויות חייבים לשפות את בעלי הקניונים והמבטחים בסכום שחויבו לשלם לתובע. בנוסף, דחתה השופטת את הטענה כי התובעת אשמה בלעדית וחילקה את האחריות בהתאם. המומחים הרפואיים של התובעת קבעו ליקויים שונים, ואילו המומחים שמונו על ידי בית המשפט העריכו את הנכות הרפואית המשוקללת שלה בשיעור של 24.65%. עם זאת, השופט מצא כי התובעת הגזימה בבעיותיה וצמצמה את הפגיעה התפקודית ל-15%. השופטת בחנה את תביעות התובע לנזקים, לרבות הפסדי שכר, עזרה בבית, הוצאות וכאב וסבל. הקביעה להפסדי שכר התבססה על השתכרותה בפועל של התובעת ועל פוטנציאל השתכרותה, וכתוצאה מכך נפסק לה פיצוי כולל בסך 193,181 ₪. סכום הפיצוי בגין סיוע במשק בית עמד על 56 אלף שקל, בעוד שההוצאות נקבעו על 60 אלף שקל, כולל שכר טרחת עורך דין. לבסוף נפסקו לתובע 75,000 ₪ בגין כאב וסבל, מה שמביא את סך הפיצוי ל-403,181 ₪. בהתאם לכך, השופט הורה לנתבעים 2-1 לשלם לתובע 327,345 ש"ח, ולנתבעים 4-3 לשלם 81,836 ש"ח. כמו כן חויבו הנתבעים לשאת בשכר טרחת עורך הדין של התובע, בסך 96,000 ₪, באופן יחסי לחלקם בחבות. כמו כן, ניתנה הודעת צד ג', והצדדים השלישיים חויבו לשלם לנתבעים 1-2 101,036 ש"ח, בצירוף 10,000 ₪ שכר טרחת עו"ד ושכר טרחת עורך דין.