ע"א 7702/20

תקציר

בפסק הדין בעניין ערעור פסילה קבע בית המשפט כי יש לדחות את הערעור שכן טענות המערער היו פרוצדורליות בעיקרן ולא ביססו משוא פנים פוטנציאלי או משוא פנים מצד הפאנל. המערער ערער על החלטת ההרכב שלא לאפשר לעו"ד ראשיד לעיין או להדפיס בקשה לזימון עדים ולדחות את בקשתו לטיעונים מקדמיים בתחילת דיון הוכחות. עם זאת, החלטות פרוצדורליות אלה נקבעו כבלתי מצדיקות פסילה על פי תקדימים משפטיים מבוססים. בית המשפט קבע כי יש להתייחס לעניינים אלה בהליכי ערעור מתאימים ולא בהליכי פסילה. זאת ועוד, הטענות בדבר מערכת יחסים עכורה בה היה מעורב עו"ד רשיד והביקורות שהושמעו נגדו במהלך השימוע נדחו מאחר שלא היו בהן פרטים ספציפיים ולא הוצגו כראוי, שכן הן הועלו רק במסגרת ערעור הפסילה, אשר לבדו לא היה בו די כדי להצביע על משוא פנים. עוד הבהיר בית המשפט כי ביטויי מורת רוח או ביקורת המופנים כלפי עורך דין אינם מעידים מטבעם על הטיה שיפוטית. גם תלונתו של המערער בדבר אופן העברת החלטת הפסילה נדחתה; בית המשפט מצא את ההחלטה מנומקת היטב, לאחר ששקל כדין את הטיעונים שהוצגו. בית המשפט ציין כי הדיון עסק בסוגיות נוספות שהעלו הצדדים, לרבות עניינים הנוגעים לעו"ד ראשיד; עם זאת, אין בכך כדי לסתור את חוק בתי המשפט, שכן בית המשפט נתן את החלטת הפסילה שלו טרם הכריע בסוגיות הנוספות. לפיכך הערעור נדחה ללא צו הוצאות, משום שלא התבקשה תגובה. החלטה זו גובשה סופית וניתנה ביום שישי, 21 בדצמבר 2020.