רע"ב 4980/12

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי מרכז בנוגע לבקשת אסיר לחופשה. בקשתו לחופשה של האסיר, המרצה עונש מאסר של 30 חודשים בגין תקיפת קטין, נדחתה מספר פעמים על ידי שירות בתי הסוהר בשל חשש לשלום הציבור וסיווגו כאסיר אלימות במשפחה. למרות שבית המשפט המחוזי הורה על שילובו של האסיר בקבוצה טיפולית, החלטת שב"ס לשלול ממנו חופשה נותרה בעינה בשל סירובו להשתתף בטיפול האלים המומלץ וחומרת פשעיו. האסיר טען כי יש להשלים עם אמונתו הדתית וכי מאסרו הראשון מצדיק חופשה כדי להתחזק. עם זאת, המשיבים הדגישו כי חופשה היא פריבילגיה ולא זכות, והחלטת שב"ס הייתה מוצדקת. גם חוות הדעת הפסיכולוגית שהציג האסיר לא נחשבה מספקת כדי לגבור על חוות הדעת המקצועיות שהציג שב"ס. בסופו של דבר נדחתה בקשת רשות הערעור, והשופט קבע כי החלטת שב"ס סבירה וכי אל לו לבית המשפט להתערב במקרה זה. פסק דין זה מהווה תקדים לנסיבות חריגות המחייבות התערבות שיפוטית בהחלטות הנוגעות לחופשתו של אסיר.