תלה"מ 14303-06-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעותיהם של שני הורים גרושים בנוגע למשמורת על שלושת ילדיהם הקטינים והזמן שהילדים יבלו עם כל אחד מההורים, וכן במזונות הכספיים שעליהם יצטרך האב לשלם לאם. האם ביקשה משמורת בלעדית וטענה כי האב אינו משתף פעולה, וכי יש לו יחסים עכורים עם הילדים. עוד טענה כי היא דואגת אך ורק לצרכי הילדים וביקשה להיות מוכרזת כ"הורה המרכזי" לניהול הוצאות הילדים. בתוך כך, דחף האב למשמורת משותפת ולחלוקה שווה של זמני השהות עם הילדים, בטענה כי טענותיה של האם נובעות ממניעים כלכליים. הוא גם חלק על גובה המזונות, וביקש שכל הורה ידאג לצרכי הילדים כאשר הוא שוהה אצלם. החלטת בית המשפט התבססה על עקרון טובת הילדים, והם קיבלו את המלצותיה של עובדת סוציאלית שערכה בדיקה מקיפה של המקרה. על פי פסק הדין, האחריות ההורית על הילדים תהיה משותפת, אם כי האם תוגדר כאפוטרופוסית לצרכים מנהליים, לצורך קבלת הטבות. זמן השהייה עם הילדים יחולק שווה בשווה בין ההורים, עם הוראות מסוימות לגבי חגים וחופשות. כמו כן חויב האב לשלם לאם 660 ש"ח מזונות ומזונות לכל ילד, וכן מחצית מהוצאות החינוך והבריאות של הילדים. סכום זה חושב על בסיס ההכנסה הפנויה של שני ההורים וצרכי הילדים, שבית המשפט העריך בכ-2,250 שקל לילד לחודש, לאחר שטענות האם נמצאו מוגזמות. עוד נקבע בהחלטה כי על שני ההורים לנסות לתאם בין ההורים, וסירבה לפסוק הוצאות למי מהצדדים, כלומר שכל הורה יישא בהוצאותיו המשפטיות.