עת"מ 49657-03-11

תקציר

שתי עתירות הוגשו נגד תוקפם של צווי הארנונה שהוציאה המועצה האזורית מטה בנוגע לארנונה שהוטלה בשנים 2011 ו-2012. בעתירות נטען כי ההבחנה שעשו הצווים בין שטחי השומה A ו-B אינה חוקית ומפלה. בית המשפט, בהסכמת העותר, פסק לטובתם. פסק דין זה מתבסס על פסקי דין קודמים שעסקו באותה סוגיה, ובפרט בפרשת ציקלון, אשר הורתה אף היא על ביטול שטח שומה A. בית המשפט מצא כי המועצה לא הצדיקה את הקריטריון של הבחנה על בסיס ערכי נכסים וכי ההחלטה לא התבססה על נתונים עדכניים ומהימנים. בנוסף, נימוקי המועצה להפרש בשיעורי המס בין האזורים לא היו משכנעים, והשמאות בה נעשה שימוש לא הייתה אמינה או עדכנית דיה. יתר על כן, דו"ח השמאי לא הצדיק במידה מספקת את הערכת השווי האחידה של נכסים ביישובים שונים. לפיכך קבע בית המשפט כי יש לבטל את שטח השומה א' ולחשב את מיסי העותרת לפי השיעורים באזור שומה ב'. המועצה נדרשה לפרסם הודעות מס מעודכנות בתוך 30 יום ולכסות את הוצאות המשפט של העותר. פסק דין זה צפוי לשים קץ להתדיינויות ארוכות שנים בנושא הארנונה באזור.