בג"צ 7067/07

תקציר

ב-2 במאי 2007 הוחל בהקמת בית המשפט המחוזי השישי בישראל, בית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה, ופעילותו החלה ב-2 בספטמבר 2007. סמכותו של בית המשפט הוגבלה בתחילה לערעורים בתיקים פליליים, כאשר תיקים פליליים של ערכאה ראשונה נותרו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. תיקונים לסמכות השיפוט כללו החרגות בפשיטת רגל, ערעורי מס, עתירות אסירים ועניינים מנהליים, עד להחלטות נוספות. ערעורים לפי פקודת התעבורה הופנו לבית המשפט החדש, ויצרו פונקציה מרכזית לערעורי תעבורה בשני המחוזות. הוראות המעבר אפשרו להעביר תיקים מסוימים שהוגשו לבית המשפט בתל אביב לפני מועד ההפעלה אם לא החלו במשפטים. מהלך זה נועד להקל על העומס המוטל על בית המשפט המחוזי בתל אביב ולהגביר את היעילות השיפוטית, אך עורר מחלוקת. העותרים טענו כי שר המשפטים חרג מסמכותו, ובפרט חלקו על העברת תיקים ללא הסכמת בעלי הדין, שכן רק נשיא בית המשפט העליון או סגנו החזיקו בסמכויות העברה כאלה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. לטענתם, התערבות זו בחקיקת משנה משבשת נורמות שיפוטיות שנקבעו בחקיקה ראשית. למרות טענות המגדירות צווים אלה כחורגים מסמכות מיניסטריאלית, הכוללים טענות בדבר התגברות מינהלית המנוגדת לכוונת המחוקק, וחוסר עקביות פרוצדורלית שהמדינה התעלמה ממנה, העדיפו בטלות יחסית בשל השלב המתקדם של היישום וההיערכות המשמעותית לתיקים שכבר נעשתה מכוח צווים אלה. לפיכך, בעוד שהממסד נחשב פגום מבחינה מנהלית, שמירה על השינוי נתפסה מעשית כדי למנוע שיבושים בפעילות השיפוטית, אם כי מרמזת בסופו של דבר על ציות לתיחום סמכות השיפוט החקיקתית. בית המשפט אישר כי לא יתרחשו העברות בלתי מורשות נוספות, וסמכות השיפוט התיישרה באופן טבעי עם חקיקה ראשית עד 1 במארס 2008, ואישר את האמצעים המעשיים המאפשרים את תחילתו התפעולית החלקה של בית המשפט החדש.