סע"ש 10176-08-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את הנתבעת, מעסיקתו, בתשלומים שונים שלטענתו היה מגיע להם בעקבות סיום עבודתו. התובעת טענה כי מערכת היחסים בין הצדדים נשלטה על ידי צו הרחבה בענף הדפוס, ואילו הנתבעת טענה כי העסק שלה הוא עסק לצילום אמנותי ולכן צו ההרחבה אינו חל. בית המשפט קבע, כי צו ההארכה חל על עסקו של הנתבע משום שמדובר בהדפסה על חומרים שונים ובצילום, ועיקר עיסוקו של העסק היה ייצור מוצרים מודפסים. באשר לנסיבות סיום העסקתו של התובע, קבע בית הדין כי לא ניתן לקבל את טענת התובע כי התפטר מכוח חוק הפיטורים עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, שכן התובע הוא זה שיזם את סיום יחסי העבודה. עוד ציין בית הדין כי התובע לא נתן כל התראה לנתבעת על ההרעה בתנאי העבודה ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. בית הדין קיבל את טענת התובע כי הוא הורחק מעבודתו לאחר שחזר ממחלה ולכן הוא זכאי לתשלום עבור תקופת ההודעה המוקדמת. עוד קבע בית המשפט כי ניכוי הנתבעת משכרה האחרון של התובעת היה בלתי חוקי והורה לנתבעת לפצות את התובעת. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע עבור הפרשות לקרן פנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשות, דמי מחלה ומענק חגים כנדרש בצו ההרחבה בענף הדפוס. עם זאת, בית הדין דחה את תביעת התובע בגין אי המצאת תלושי שכר במועד ואי מסירת הודעת העסקה, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד כנגד התובעת, אותה דחה בית המשפט במלואה. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 40,239 ₪, כולל הסכומים הנ"ל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 9.9.2017. כמו כן חויב הנתבע להשתתף בשכר טרחת עורך דינו של התובע ובהוצאות משפט, בסך 8,500 ₪.