ו"ע 1057/06

תקציר

הערעור מתייחס לחלוקת מכסת חלב בעקבות פרישתו של שותף משותפות בייצור חלב. המערערים, תושבי הכפר ורבורג ויצרני חלב, יצרו שותפות עם חיימסון לניהול רפתות יחד. עם זאת, היימסון החליט לפרוש ולהעביר את מכסת החלב שלו. למנהל מכסת החלב, המשיב מס' 1, שיקול דעת לחלק את מכסת השותף הפורש. בדרך כלל, כל יצרני החלב ביישוב מקבלים זכות סירוב ראשונה. אולם, אם קיימת שותפות יותר מחמש שנים, רשאי המנהל לאשר את העברת מלוא המכסה לשותפים הממשיכים. החלטתו הראשונית של המנהל לחלק את מכסתו של חיימסון בוטלה בשל פגמים, והתקבלה החלטה שנייה, שגם היא בוטלה. ההחלטה השלישית הקצתה רק חלק מהמכסה למערערים. הם ערערו בטענה כי יש להם זכות סירוב ראשונה וכי החלטת המנהל אינה שוויונית ובלתי סבירה. המשיב מס' 1 ויצרני חלב נוספים בוורבורג טענו כי השותפות היא פיקטיבית וכי החלטת המנהל סבירה. ועדת הערר מצאה כי למערערים לא הייתה זכות קנויה למכסתו של חיימסון וכי ציפייתם לקבלתה לא התבססה על הליכים פורמליים אלא על נוהג קיים לכאורה והבטחה שניתנה על ידי המשיב מס' 1. הוועדה קבעה כי למנהל שיקול דעת לאשר העברת מכסת שותף פורש לשותפיו, אך רק בהתקיים תנאים מסוימים, ובהם קיום השותפות חמש שנים, מה שלא היה המקרה כאן. הוועדה שקלה את הסתמכותם של המערערים על ההבטחה ואת אי הבהירות באשר לדרישות לשותפות, אך מצאה כי ציפיותיהם אינן מוצדקות. הוועדה דחתה גם את טענת אי השוויון, ומצאה כי רוב המפיקים בורבורג תמכו בהחלטת המנהל. נקבע כי החלטת המנהל הייתה סבירה ואין מקום להתערב. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין הושעה למשך חודש ימים כדי לאפשר למערערים להסתגל. כל צד יישא בעלויות שלו.