תלה"מ 42389-05-20

תקציר

בני הזוג היהודים נישאו בשנת 2015 והביאו לעולם שני ילדים משותפים. האישה עברה לגור עם הילדים ללא הסכמת הבעל בשנת 2019. בני הזוג לא הצליחו להסכים על תנאי הגירושין, ולכן האישה הגישה בקשה ליישוב סכסוכים בנושא משמורת ילדים ותמיכה כלכלית באוגוסט 2019. ביולי 2020 הוצא צו מזונות זמני, ובנובמבר 2020 הגיעו הצדדים להסכמות בדבר המשמורת וחלוקת הזמן עם כל אחד מההורים. עם זאת, מספר סוגיות נותרו במחלוקת והובאו בפני בית המשפט. אלה כללו תביעות למזונות ילדים, מזונות שיקומיים לאישה ותביעות כספיות. באשר למזונות ילדים, בית המשפט הורה לאב לשלם 700 ₪ לחודש עבור ילדו הגדול (כבן 6) ו-1,720 ₪ לחודש עבור ילדו הצעיר (כבן 3), כולל הפרשות עבור עלות אחזקת מחלקות הילדים. סכומים אלה חושבו על פי צרכי הילדים, הכנסות שני ההורים והזמן שהילדים מבלים עם כל הורה. בית המשפט פסק גם על חלוקת הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות, שהצדדים יתחלקו שווה בשווה. בקשתה של האישה למזונות שיקומיים נדחתה, שכן השופטת לא סברה שהאישה הסתמכה כלכלית על קשר הנישואין, והיא לא הציגה כל מניעה להגדיל את הכנסותיה. כמו כן חויבה האישה לשלם לבעל הוצאות משפט בסך 3,500 שקל. השופטת הורתה כי תשלומים אלה ייכנסו לתוקף ממועד הגשת התביעה, למעט דחייה של כחצי שנה, שיוחסה למשבר הקורונה ולניסיונות גישור. לבסוף הותר פרסום פסק הדין, בתנאי שהושמטו פרטים מזהים.