ע"פ 1971/98

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, שהרשיע את המערער במהירות מופרזת. המערער נתפס על ידי שוטר באמצעות מד מהירות לייזר בעת שנסע במהירות של 154 קמ"ש באזור של 80 קמ"ש. בערעור נטען כי שגה בית משפט קמא במספר דרכים, בעיקר בכל הנוגע לממצאים העובדתיים ולמהימנות שיוחסו לעדויות שהוצגו. עם זאת, ערכאת הערעור החליטה שלא להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שכן לא מצאה טעויות בולטות בקביעת העובדות. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא את עדותו של השוטר כעקבית ואמינה ולא מצאה סתירות בגרסתו. כן אישר בית משפט קמא את החלטתו של בית משפט קמא בדבר יכולתו של השוטר להניח בו זמנית בצד את מכשיר המדידה ולשמור על קשר עין רציף עם רכבו של המערער. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות המערערת בדבר רישום הדו"ח, תקינות מכשיר המדידה והתנאים בזירה. הצילומים שהובאו כראיה תמכו בממצאיו של בית משפט קמא לפיהם העיקולים בכביש היו קלים וכי היה קו ראייה ישיר בין השוטר לבין רכבו של המערער. ככלל, ערכאת הערעור לא מצאה נפל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא והחליטה לדחות את הערעור, תוך אישור הרשעתו של המערער בגין נהיגה במהירות מופרזת.