בע"ח 48700-01-26

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה לעיון בחומרי חקירה – דגש על עקרונות משפטיים וחידושים **מבוא:** החלטה זו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ענת יהב) עוסקת בבקשת ההגנה לעיון בחומרי חקירה, תחת סעיפים 74 ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"). הבקשה התמקדה בעיקר בעיון ברישום הפלילי של המתלונן וכן בפלט תלונות שהגיש, במטרה להוכיח את חוסר אמינותו. הניתוח שלהלן יעמוד על העקרונות המשפטיים העומדים בבסיס ההחלטה, תוך התייחסות לחידושים או להדגשים בפסיקה. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **זכותו של נאשם לעיון בחומר חקירה (סעיף 74 לחסד"פ):** * **עקרון היסוד:** ההחלטה מדגישה את עקרון היסוד לפיו על התביעה לאפשר לנאשם לעיין בכלל הראיות שבחזקתה, גם אם אינן נמצאות בתיק החקירה עצמו. מטרה זו נועדה להבטיח את זכותו של הנאשם להליך הוגן ולעשיית צדק. * **פרשנות רחבה של "רלוונטיות":** הפסיקה, כפי שצוינה בהחלטה (בג"ץ אל הוזייל, בש"פ משה), מרחיבה את פרשנות המונח "רלוונטיות" של חומר חקירה. הדבר כולל חומר בעל נגיעה לאשמה, גם אם היא מצויה ב"פריפריה" או שהיא עקיפה. הדבר נובע מההכרה ב"תבונת סנגור מוכשר" והיכולת שלו למצוא קשרים שלא נראים לעין ראשונה. * **איזון אינטרסים:** ההחלטה מכירה בכך שבקשות לעיון בחומר חקירה עשויות להציב חזית בין אינטרסים מנוגדים – פרטיות המתלונן וצדדים שלישיים מול הצורך בניהול הגנה מיטבית. תפקידו של בית המשפט הוא לבצע איזון זה (בש"פ אבו טהה). * **חריג "מסע דיג":** ההחלטה מבהירה כי כאשר בקשת העיון ספקולטיבית וזניחה, עד כדי חשש ל"מסע דיג", בית המשפט לא יתיר זאת. 2. **סמכות בית המשפט לצוות על המצאת מסמכים (סעיף 108 לחסד"פ):** * סעיף זה מקנה לבית המשפט סמכות רחבה לצוות על כל אדם, כולל צדדים שאינם נאשם או תובע, להמציא מסמכים הנמצאים ברשותו, בהתאם לשיקול דעתו. 3. **עיון ברישום פלילי של עד/מתלונן:** * **מבחנים לבחינה:** ההחלטה מפרטת את המבחנים שנקבעו בפסיקה (בש"פ רביבו) לבחינת בקשה לעיון ברישום פלילי של עד/מתלונן. אלו כוללים: * הקשר בין מהימנות העד לטיב הרישום הפלילי. * חלוף הזמן מאז ההרשעה. * הקשר בין ההרשעות הקודמות לבין האישום הנוכחי. * הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדות העד. * מידת מעורבות העד באירוע מושא האישום. * **איזון בין זכויות:** גם במקרה זה, יש לשקול את האינטרסים המוגנים של העד (כבוד, פרטיות) אל מול זכותו של הנאשם למשפט הוגן. אם הסיכון לפגיעה בזכותו של הנאשם קטן, יש לתת משקל הולם לאינטרסים של העד (בע"ח הולצמן). 4. **עיון בחומר מתיקים סגורים/שנגנזו:** * **מבחנים מחמירים:** ההחלטה מדגישה כי העברת חומר מתיקים סגורים או שנגנזו כפופה למבחנים "נוקשים יותר" מאשר עיון במרשם הפלילי (בש"פ שימשילשווילי). * **שיקולים רלוונטיים (לפי בש"פ שימשילשווילי):** * הימצאות החומר בתיק החקירה. * רלוונטיות גבוהה. * מועד ביצוע העבירות בתיקים האחרים. * הזכות לכבוד ולפרטיות של העד/קורבן. * חשש מפגיעה ברצון עדים וקורבנות להעיד. * פגיעה בזכויות צדדים שלישיים. * **נטל ההוכחה על ההגנה:** על המבקש להוכיח יסוד של ממש להנחה שהחומר ישפיע ויסייע להגנתו, ולא להסתפק בטענות כלליות על אופי המתלונן (כך עולה מההתייחסות להחלטות "משה" ו"פלוני נ' מדינת ישראל"). **חידושים והדגשים בהחלטה:** 1. **הדגשת גורם הזמן:** ההחלטה שוב ושוב מתייחסת לגורם הזמן שחלף מאז האירועים בתיקים סגורים או הרשעות קודמות. הדבר מחליש את הרלוונטיות של חומר זה כיום. 2. **הבחנה בין סוגי החומר:** בית המשפט מבחין באופן ברור בין רישום פלילי (שחלקו מוצג כ-עי/1 ו-עי/2) לבין פלט תלונות (עי/3) ומידע מתיקים סגורים. הדבר מוביל ליישום מבחנים שונים לכל סוג חומר. 3. **הסרטונים והקושי בבחינתם:** בית המשפט מציין את הקושי להסיק מסקנות חד משמעיות מהסרטונים שהוצגו, וכי הם אינם מכסים את מלוא האירוע. הדבר מחזק את הצורך בבחינת עדויות הצדדים. 4. **השאלה היכן להכריע:** ההחלטה מותירה פתח להגנה לשוב ולהעלות את בקשתה, אך רק "במסגרת בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, בהמשך ובמהלך שמיעת ההוכחות, בפני המותב אשר ישמע את הדיון". משמעות הדבר היא שבית המשפט הנוכחי, שאינו שומע את ההוכחות, אינו הגורם המתאים להכריע במקרים מורכבים אלו, וההכרעה תהיה נתונה לשופט שישמע את התיק לגופו, לאחר שיפגוש את המתלונן ויתרשם מעדויותיו. 5. **ספקולטיביות כנגד רלוונטיות:** ההחלטה מביעה את הצורך להבחין בין בקשות המבוססות על חשד ממשי לרלוונטיות, לבין בקשות גורפות או "מסע דיג" חסר בסיס. **סוף דבר:** בית המשפט דחה את הבקשה לעיון בחומר החקירה המבוקש בשלב זה. ההחלטה משקפת את היישום המחמיר של העקרונות המשפטיים הנוגעים לחשיפת חומר חקירה, במיוחד כאשר מדובר בפרטים אישיים של המתלונן או מידע מתיקים סגורים. הנטל מוטל על ההגנה להוכיח, ולא רק לטעון, את הרלוונטיות והחשיבות הקונקרטית של החומר המבוקש להגנתה, תוך איזון עם זכויותיהם של המתלונן וצדדים שלישיים. הפתח שנותר להגשה חוזרת של הבקשה בפני המותב שישמע את הראיות, מדגיש את החשיבות של התרשמות ישירה מהמתלונן ומהעדויות במסגרת הליך ההוכחות.