דב"ע נג/5 - 6

תקציר

פסק הדין עוסק בפרשנותו של סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, המתייחס לזכותו של עובד לפיצויי פיטורים ולחובת המעביד להבטיח תשלום זה. סעיף זה קובע כי הסכומים שהופקדו לפיצויי פיטורים הם "משוריינים", כלומר לא ניתן להחזירם או להעבירם. מטרת סעיף זה היא להבטיח לעובדים לקבל את פיצויי הפיטורים המגיעים להם, גם אם המעסיק נקלע לקשיים או לפיטוריו. עם זאת, בית המשפט מצא כי הכספים בקופת הגמל הם כספי המעסיק וניתן לשחררם אליהם אם יוכח כי הכספים חורגים מחבות פיצויי הפיטורים. בית המשפט קיבל ערעור על פסק דין קודם, המאפשר למערערת לקבל מקופת הגמל סך של 250,000 ₪, על סמך אישור רואה חשבון בדבר החבות בפיצויי פיטורים והסכמת ועד העובדים. השופטת הדגישה כי אין להשתמש בכספים עודפים אלה לשום דבר מלבד פיצויי פיטורים והסבירה כי החוק הנוכחי אינו אוסר על החזרת כספים עודפים למעסיק. בעוד הצעת חוק הציעה מרווח של 10% לפיצויי פיטורים, היא לא עברה. פסק דין זה מבהיר את עמדת בית הדין בנושא ומדגיש כי לבתי הדין האזוריים שיקול דעת להחליט בכל מקרה לגופו האם להתיר שחרור כספים עודפים למעסיקים.