ת"א 72411-12-20

תקציר

במרכז המחלוקת בין אמק הנדסה ופיקוח בע"מ לבין עיריית אריאל עומד נספח שינוי התמורה, שנחתם בין הצדדים במאי 2018, המשנה את מנגנון התשלום מנגזר של שווי הפרויקט לתשלום חודשי קבוע. האותנטיות של מסמך זה, עליו חתומים אבי עזר, מנכ"ל העירייה, ונציג אמק, מוכחשת על ידי העירייה. בית המשפט מוצא אחרת, בהתחשב באותנטיות המסמך, בהתחשב בעדותו של נציג אמק, נוכחות חתימתו וחותמתו הרשמית של עזר, והתנהלותה של אמק בהתאם להסכם. עם זאת, בית המשפט מסכים עם העירייה כי התוספת אינה תקפה מבחינה משפטית, שכן היא נעדרת חתימות של הגורמים המוסמכים הנדרשים, על פי תקנות המועצות המקומיות (יהודה ושומרון). היעדר חתימות ראש העיר והגזבר הופך את ההסכם לבטל. בית המשפט דוחה גם את טענתה של אמק כי הפגם תוקן באמצעות אישור ותשלום חשבונות על בסיס התוספת, שכן גם חשבונות אלה חסרים את החתימות הדרושות, והחתימות הנוכחיות אינן מהוות ריפוי רטרואקטיבי. למרות תקפותה של התוספת, בית המשפט מורה לעירייה לשלם לאמק באופן חלקי את הסכום של 300,000 ₪ מהחשבונות שלא שולמו, ומקבל את תביעתה של אמק באופן חלקי. החלטה זו מבוססת על מספר שיקולים. ראשית, אמק עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם, למרות שביקשה לעזוב את הפרויקטים בשל חוסר כדאיות כלכלית, ופעלה בתום לב, תוך הימנעות משליחת חשבונות במשך חודשים בהם הקבלן לא עבד. שנית, העירייה פעלה בחוסר תום לב, שכן הפקיד שלה, עזר, גרם לאמק להישאר בפרויקטים עם הבטחה לתשלום, שלא התממשה. שלישית, ההסכם אינו שקוע באי-חוקיות, אלא רק חסר את החתימות הנדרשות. לבסוף, אמק עבדה על הפרויקטים עד אמצע ספטמבר 2020, והעירייה שילמה עבור 10 חודשי עבודה, אך לא שילמה עבור 9 וחצי החודשים הנותרים. בית המשפט דוחה גם את טענת העירייה לניכוי נזקים והוצאות שנגרמו לכאורה עקב עבודתה של אמק ועזיבתה את הפרויקטים, ורואה בכך ניסיון להקים הגנה ללא כל אינדיקציה או ראיה מוקדמת, שהוכנה על ידי חברה מחליפה בעלת ניגוד עניינים. העירייה חויבה לשלם לאמק 300 אלף שקל חשבונות שלא שולמו, לצד 30 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.