רמ"ש 23264-01-16

תקציר

פסק דינו של השופט מתייחס תחילה לבקשת המבקשים לפטר את עורך דינו של המשיב בנימוק שייצוגו יוצר ניגוד עניינים, שכן עמיתו של עורך הדין צפוי להעיד מטעם המשיב. בפסק הדין מוסבר כי אין מניעה להמשך ייצוגו של עורך הדין, תוך הדגשה כי העמית שערך את הצוואה כבר אינו שותף פעיל במשרד ולא היה מעורב בהליך הייצוג. איסור הייצוג בשל ניגוד עניינים נועד לעורכי הדין עצמם ואין להרחיבו גם למקרה זה. בנוסף, החשש בדבר האינטרס האישי של עורך הדין בתוצאות התיק אינו טיעון תקף, שכן על עורך דין לפעול לטובת לקוחו. באשר לערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט קמא להפסיק את חקירת המשיב ולהגביל שאלות הנוגעות לשיחה מוקלטת, מודגש בפסק הדין כי מדובר בהחלטות פרוצדורליות הנתונות לשיקול דעתו של בית משפט קמא. החלטות כאלה כמעט ולא מתערבות על ידי ערכאת הערעור, ובמקרה זה אין נסיבות חריגות לעשות כן. בהכרעת הדין צוין כי בית משפט קמא ניהל בקפידה את הליך החקירה, שהתפרש על פני ישיבות מרובות, והחלטתו להגביל את זמן החקירה הייתה סבירה ואפשרה לבא כוח הנאשמים להיערך בהתאם. זאת ועוד, טענות המבקשים בדבר תמלול ההקלטה נופלות תחת החלטות פרוצדורליות שלא ניתן לערער עליהן ללא רשות, לפי צו בתי המשפט. בפסק הדין מובהר כי אין בכך כדי למנוע את הגשת ההקלטות והתמלילים כראיות, ובלבד שהוצגו כהלכה. סיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, שכן טענות המבקשים אינן מצדיקות התערבות בהחלטות בית משפט קמא. מאחר שלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.