עב"ל 2686-03-25

תקציר

ב"כ המערער: עו"ד אלישר פינגרש ב"כ המשיב: עו"ד ג'ומאנה בחוס **ניתוח משפטי מקיף – ערעור על החלטת בית הדין האזורי בנוגע לתורת המיקרוטראומה** **מבוא** הערעור שלפנינו עוסק בסוגיית הכרה בפגימה בברכיים על פי תורת המיקרוטראומה. בית הדין האזורי באר שבע דחה את תביעתו של המערער, ולדימיר סימפסון, להכיר בפגיעתו זו. המערער, שעבד במשך 20 שנה כטכנאי מכונות, טען כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הברכיים ורכינה על הברכיים, וכן תזוזות חוזרות ונשנות, אשר גרמו לפגימה בברכיו. בית הדין האזורי קבע כי עבודתו של המערער הסתכמה לכל היותר בשהייה סטטית על הברך למשך פרקי זמן מסוימים, לצד הטיית הגוף, וכי בשל הניידות במהלך העבודה והשונות בסוגי המכונות, לא מתקיימת תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה על פי תורת המיקרוטראומה. **המסגרת הנורמטיבית – תורת המיקרוטראומה** הלכה פסוקה בבית דין זה קובעת כי "אין די בעצם השהייה בעמדת רכינה על הברך למשך פרקי זמן מסוימים לצורך ביצוע פעולות האחזקה, בין אם ברכינה על הסולם ובין אם ברכינה על הברכיים מתחת לשולחנות, כדי להקים תשתית מיקרוטראומטית, שכן מדובר במצב סטטי" (עב"ל (ארצי) 49533-12-10 ביטון – המוסד לביטוח לאומי (23.1.12)). עם זאת, נפסק כי כאשר הכריעה על הברכיים אינה מהווה מצב סטטי בלבד, אלא היא כרוכה גם ב"ניעות חוזרות ונשנות של הברכיים" ובמקרים בהם נדרשת תנועה של פלג הגוף העליון, הדבר עשוי להקים תשתית למיקרוטראומה ברכית (עב"ל (ארצי) 23454-10-17 לוי - המוסד לביטוח לאומי (15.1.19)). **הכרעת בית הדין הארצי לעבודה** בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בחלקו. בהתאם למסגרת הנורמטיבית שצוינה, ובחינת טענות הצדדים וחומר התיק, שוכנע בית הדין כי עבודתו של המערער לא התבססה על שהייה סטטית על הברך. אף שהמכונות בהן טיפל היו רחבות למדי, עבודתו חייבה תזוזות חוזרות ונשנות של הברכיים, ולא רק של הגוף. מכאן, שאין מדובר בתנוחה סטטית לא נוחה, אלא בכיפופים ותזוזות חוזרות ונשנות של הברכיים, אשר עשויות להקים תשתית עובדתית למינוי מומחה. **שינוי מהותי מהחלטת בית הדין האזורי:** בית הדין הארצי הפך את קביעת בית הדין האזורי לפיה מדובר בשהייה סטטית. הדגש הועבר מהמצב הסטטי לתנועתיות החוזרת ונשנית של הברכיים, תוך הדגשת כי אף תנועת פלג גוף עליון תוך כדי הכריעה מחזקת את הטענה לקיום מיקרוטראומה. **התאמת טענות המערער למציאות העובדתית:** בית הדין הארצי אמנם קיבל את טענת המערער בדבר הצורך בתזוזות חוזרות ונשנות, אך מצא שיש צורך בהתאמה לקביעותיו של בית הדין האזורי בנוגע להיקף הזמן. בשים לב לכך שעבודתו של המערער כללה נסיעות והתבצעה בכל חלקי הארץ, ובהתחשב בעדותו של המערער עצמו על שינויים בזמן הטיפול (שנע בין שעה ליום שלם), בית הדין הארצי קבע כי טענת המערער על 5-6 שעות ביום אינה מדויקת. בממוצע, נקבע כי המערער נדרש לעבודה תוך כיפוף והזזת הברכיים במשך כשלוש שעות ביום. **חידוש פסיקתי:** החידוש המרכזי בפסק דין זה טמון בקביעה כי גם כאשר קיימת ניידות מסוימת בעבודת טכנאי, כגון נסיעות בין אתרי עבודה, אין בכך כדי לשלול באופן אוטומטי את האפשרות להכרה בפגימה מכוח תורת המיקרוטראומה, אם הוכח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות של הברכיים. הקביעה על שלוש שעות עבודה בממוצע בכיפוף והזזת הברכיים, מקימה למעשה את התשתית העובדתית הנדרשת למינוי מומחה. **החלטה – החזרת התיק לבית הדין האזורי** נוכח האמור, עניינו של המערער הוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה יועץ רפואי. התשתית העובדתית שהוגדרה לצורך מינוי המומחה היא: א. המערער, יליד 1953, עבד כטכנאי מכונות נמוכות (כ-75 ס"מ גובה) משנת 2001 עד 2020. ב. עבודה במשרה מלאה, חמישה ימים בשבוע, כ-9 שעות ביום. ג. העבודה כללה תנועות חוזרות של כיפוף ויישור הברכיים ורכינה על הברכיים, תוך תזוזות חוזרות ונשנות, למשך כשלוש שעות מדי יום. **סוף דבר** הערעור התקבל בחלקו. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, חויב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 6,000 ₪. **חתימת פסק הדין** ניתן ביום כ"ג חשוון תשפ"ו (14 נובמבר 2025). **חתימות:** * השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, אב"ד * השופט רועי פוליאק * השופט דורי ספיבק * נציגת ציבור (עובדים) גב' עירית אלטשולר * נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יעל עפרון