ע"א 232/10

תקציר

פסק הדין מאשר את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בדבר ויתור על זכותו של הלווה להסדר זמני עבור בני משפחתו. ערעור הבנק בדבר שיקול דעתו של הבנק בקביעת תנאי המשכנתא מתקבל בחלקו. בית המשפט מציע כמה שינויים בסעיפים הרלוונטיים של החוזה כדי להבטיח הגנה על זכויות הלווים, דבר ששני הצדדים מוצאים מקובל. ערעור הבנק בעניין זקיפת התשלומים נדחה, שכן החוזה הנוכחי כבר נותן ללווים הזדמנות הוגנת לבחור כיצד לחלק את תשלומיהם. לגבי סעיפי הערבות, בית המשפט קובע כי המונח "ערבים" צריך להישאר על כנו אך חייב להיות מלווה בהוראה מפורשת המבהירה את היקף האחריות של הערבים. עוד נקבע בפסק הדין כי הבנק אינו יכול ליהנות מהערבות אם ידע או היה עליו לדעת על פגמים כלשהם בהתחייבותו העיקרית של הלווה, אך נמנע מליידע את הערבים. קביעות אלה חלות הן על חוזים קיימים והן על חוזים עתידיים. בית המשפט מדגיש את חשיבות ההגנה על הלקוחות תוך מתן אפשרות לבנק גם לאינטרסים לגיטימיים. המפקח על הבנקים ראוי לשבח על פתיחת ההליך, והצדדים משבחים על הגעה להסכמות רבות ובירור יתר חילוקי הדעות. פסק הדין ייכנס לתוקף בעוד ארבעה חודשים כדי לאפשר לבנק זמן להיערך ליישומו.