ע"פ 2200/16

תקציר

בבחינת הערעור החליט בית המשפט לדחות אותו, ולא מצא סיבה ממשית לשנות את החלטת גזר הדין המקורית. המערער הורשע בסחיטה באיומים, עבירה חמורה המשבשת את הסדר החברתי ואת חירויות הפרט. בית המשפט ציין כי עבירות מסוג זה מחייבות ענישה מחמירה כדי להרתיע מפני התנהגות עבריינית עתידית ולעודד את הקורבנות להשמיע את קולם. למרות שהמערער טען להקלה בעונש תוך ציון מקרים בהם הוכחה הקלה, במקרה זה שירות המבחן לא המליץ על עונש מופחת. בית המשפט המחוזי שקל את הרקע האישי והעבר הפלילי המערער של המערער, והחליט על עונש בטווח הענישה שנקבע, תוך הכרה בחוסר אחריותו של המערער ובסיכון הפוטנציאלי לביצוע עבירה חוזרת. באשר לטענות לנכות נפשית, לא מצא בית המשפט ראיות מספיקות המצביעות על פגיעה בשיקול דעתו של המערער. תסקיר שירות המבחן הצביע על כך שלא נגרם פיגור שכלי המשפיע על מעשיו, ולא בוצע מעקב או טיפול פסיכיאטרי. המערער צפוי לעבור בדיקה פסיכיאטרית, אך הערעור עצמו נדחה. ההחלטה התקבלה סופית ב-21 ביולי 2016.