ה"פ 5214-10-09

תקציר

בית המשפט החליט כי שני הצדדים מסכימים כי ההסכם המדובר תקף. המחלוקת היא בתוקפה של תניית הבוררות ובשאלה האם יש לעכב את ההליכים בבית המשפט כפי שביקש המבקש. סעיף הבוררות קובע כי שני הצדדים מסכימים שכל המחלוקות, התביעות או הדרישות הכספיות יועברו לבוררות מוסכמת. על פי חוק הבוררות, בית המשפט יעכב את ההליכים אם קיים הסכם בוררות והמבקש מוכן לנהל את הבוררות. אסור לבית המשפט לעכב את ההליכים אם קיימת סיבה מיוחדת לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות. עקרון חופש החוזים מכיר בזכותו של הפרט לאכוף הסכמים שנעשו, ובמקרה זה תיאכף תניית הבוררות. בית המשפט דחה גם את טענות המשיב כי הבקשה הוגשה באיחור, כי תניית הבוררות אינה חלה על סכסוכים שוטפים, וכי הליכים קודמים בבית המשפט שוללים את תניית הבוררות. השופט הסכים עם המבקש כי סעיף הבוררות צופה פני עתיד. יתר על כן, הליכים קודמים בבית המשפט אינם מחריגים את סעיף הבוררות הנוכחי. השופט הדגיש כי הכלל הוא לכבד ולקיים את סעיף הבוררות, אלא אם כן יש מקרה חריג שבו בית המשפט צריך להתערב כדי למנוע עוול שערורייתי. מאחר שהמשיבה לא שכנעה את בית המשפט בטעמים מיוחדים להתעלם מתניית הבוררות, הורתה השופטת על עיכוב ההליכים הנוכחיים והורתה לצדדים למנות בורר ולנהל את הבוררות כאמור בהסכם. למרות שהמבקש פעל שלא כדין בכך שלא חשף הליכים קודמים בבית המשפט, השופט החליט שלא לפסוק הוצאות או שכר טרחת עורך דין, וכל צד יישא בהוצאותיו.