ת"א 43684-11-12

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך חוזי בין דלקיה אנרגיה ושירותים בע"מ (דלקיה), חברה המבצעת פרויקטים קבלניים, לבין חברת המשכיות בע"מ (המשכיות), חברה הבונה מתחם משרדים. דלקיה תובעת 3.6 מיליון שקל בתמורה חוזית שלא שולמה ועבודות נוספות, ואילו המשכיות תובעת מנגד מיליון שקל בטענה לעבודה חלקית ופגומה של דלקיה. בחוזים בין הצדדים מונה מפקח שיבדוק ויפקח על ביצוע העבודות, שחוות דעתו הייתה סופית ובלעדית. דלקיה ביקש לדחות את התביעה שכנגד, בטענה כי סמכותו של הממונה משתרעת על הכרעה בכל הטענות הנוגעות לאיכות העבודות וביצוען, והיה על המשכיות לפנות אליו תחילה. עם זאת, בית המשפט מצא כי תפקידו של המפקח דומה לתפקידו של מהנדס או אדריכל באתר ואינו בורר. סמכותו של הממונה, כהגדרתה בחוזים, לא הגבילה את זכות הגישה של הצדדים לבית המשפט, וללא ראיות ברורות לכוונה כזו, בית המשפט אינו יכול לראות בו בורר או מומחה שהחלטתו תחייב את הצדדים. יתר על כן, הטענות העובדתיות של שני הצדדים לא נתמכו בתצהירים, ולכן מוקדם מדי לקבוע אם המשכיות הפרה את החוזים בכך שלא פנתה לממונה. לפיכך, הבקשה להקפאת הליכים נדחתה, והותירה את התביעה שכנגד על כנה. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והמזכירות הופנתה ליידע את הצדדים על פסק הדין.