בג"צ 11213/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים והשפעתו על סמכותם של בתי המשפט המנהליים בישראל. על פי החוק המתוקן, לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירות המערערות על החלטות שניתנו לפי חוק לשכת עורכי הדין, לרבות החלטות הנוגעות להליך משמעתי, למעט חריגים מסוימים. העותר טען כי יש לפרש את התיקון כמוגבל לעניינים תעסוקתיים רגולטוריים ואין בכוונתו להקנות לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בתיקים משמעתיים. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי התיקון אכן מעניק לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לעיין בהחלטות שלא לנקוט בהליכים משמעתיים. החלטה זו אינה גורעת מסמכותו של בית המשפט העליון אלא יוצרת מצב של סמכות מקבילה. פסק הדין מדגיש כי בית המשפט לעניינים מנהליים הוא הפורום המתאים לערעורים מסוג זה ודוחה את העתירה שבפניו, תוך איסור פרסום פרטים מזהים לשם הגנה על פרטיות הצדדים המעורבים. יש לציין כי בית המשפט מעודד פתרון מהיר של מקרים כאלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים כדי להבטיח בירור מהיר של הדברים.