עב"ל 49924-12-22

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק בהגדרת תאונת עבודה לפי סעיפים 79 ו-80 לחוק, ובפרט האם היא חלה על פגיעות שאירעו במהלך תיקון רכב פרטי המשמש גם לצרכי עבודה. התובע, שהיה אחד מבעלי החברה בה עבד, נהג ברכבו לעבודה בשעות העבודה והבחין בבעיה במנוע. הוא נסע למוסך ונפצע בעת שניסה לתקן את הרכב. בית המשפט המחוזי פסק לטובת התובעת, והכיר בפגיעה כתאונת עבודה. עם זאת, בעקבות ערעור, בית הדין הארצי לעבודה הפך את ההחלטה. בית הדין לעבודה קבע כי הפגיעה אינה מהווה תאונת עבודה שכן לא ניתן לראות בה תיקון דרך או פעולה שנעשתה מטעם המעסיק. יתר על כן, בית המשפט לא יכול היה להסיק כי השימוש התעסוקתי ברכב עולה בבירור על השימוש הפרטי בו, מה גם שתפקידו העיקרי של התובע היה בחלוקת דלק, דבר שלא חייב שימוש ברכב נשוא הבקשה. לפיכך, תיקון הרכב הפרטי, בנסיבות אלה, לא יכול להיחשב כפעולה הכרוכה בביצוע עבודה. לפיכך, הערעור התקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה. משכך, ערעור המוסד התקבל, ונקבע כי המשיב אינו זכאי לתגמולים בגין תאונת עבודה.