ת"א 51852-06-15

תקציר

התיק עוסק בסכסוך על בעלות בזכויות בניה לא מנוצלות בין לילינבלום 13 בע"מ (התובעת/הנתבעת שכנגד) לבין משפחת דול-שטיינברג וליליאן 13 אחזקות בע"מ (נתבעים/תובעים שכנגד). לילינבלום מכר את הנכס לנתבעים תוך שמירה על זכויות הבנייה שלא נוצלו, אשר יכלו לשמש רק על ידי העברתן למקרקעין אחרים. זכויות הבנייה שאינן מנוצלות הוגדרו ככל זכויות הבנייה מעבר לאלו המותרות בהיתר הבנייה. הנתבעים טענו כי זכויות הבנייה הנובעות מתמריצים לעבודות שימור שנעשו על ידם לא היו צריכות להיכלל בזכויות שנותרו בידי לילינבלום. בית המשפט מצא כי כל זכויות הבנייה המוזכרות באישור צוות השימור, בהיקף של כ-207 מ"ר, לא היו חלק מהמכירה ונותרו בידי לילינבלום. לפיכך, לילינבלום היה רשאי למכור זכויות אלה לצד שלישי, ורישום הערת אזהרה על שם הרוכש לא היה בגדר הפרת חוזה, מה גם שלא הוכח נזק. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא הוכיחו כי ביצעו את עבודות השימור המזכות אותם בתמריצים. כתוצאה מכך, התקבלה התביעה העיקרית לסעד הצהרתי, התביעה שכנגד נמחקה, והנתבעים חויבו לשלם לתובעת ולצד שלישי, גילית אחזקות בע"מ, שיפוי משותף ומספר הוצאות ושכר טרחת עורך דין.