ב"ל 66488-12-20

תקציר

הדיון נסוב סביב התנאים להכרה בירידה בשמיעה ובטינטון כפגיעה בעבודה לפי סעיף 84א לחוק, הקובע קריטריונים ספציפיים. הסוגיה הראשונה אליה מתייחסים היא תקופת ההתיישנות והאם היא חלה על תביעת התובע. פסק הדין מבהיר כי סעיף 84א(א)(3) קובע תנאי סף ולא התיישנות פרוצדורלית. לפיכך, אי העלאת טענה בדבר אי עמידה בתנאים אלה במכתב הדחייה הראשוני אינה פוסלת את התביעה. עם זאת, אם התביעה הוגשה מעבר ל-12 החודשים שצוינו, בדיקה נוספת חייבת להצביע על החמרה בשמיעה כדי להכיר בפגיעה. לאחר מכן, דן פסק הדין בקביעת כושר השמיעה ובקריטריונים המפורטים בסעיף 84א(א)(2), המחייב ירידה של 20 דציבלים לפחות בכל אוזן. השופט קובע כי אם התביעה לא נדחתה וחלה הרעה במצבו של התובע, על בית המשפט להחליט אילו מבדיקות השמיעה של התובע - שנערכו בשנים 2016, 2019 ו-2020 - יש לשקול. מובהר כי לבדיקות הנערכות במכונים רשמיים מוכרים, כגון בתי חולים, ניתן בדרך כלל משקל רב יותר מאשר לבדיקות הנערכות במכונים פרטיים. השופטת מדגישה כי יש להתחשב במהימנות הבדיקות ובערך הרפואי ולצורך כך ימונה מומחה שייתן חוות דעת על שלוש בדיקות השמיעה שהוצגו. לבסוף, פסק הדין מציין כי לא יהיה צו להוצאות, וההחלטה תינתן בנפרד.