עת"מ 64576-01-22

תקציר

פסק הדין דן בזכות לחופש המידע כפי שמתיר חוק חופש המידע ומדגיש כי אין מדובר בזכות מוחלטת. החוק מאזן בין זכות הציבור לדעת לבין ההשלכות האפשריות של חשיפת מידע מסוים. בית המשפט מכיר בזכותו של העותר לקבל מידע מרשויות ציבוריות, אך מקיים את החלטת המשיבים שלא לגלות את הפרטים המבוקשים. הדבר מוצדק על פי סעיפים 8 ו-9 לחוק, המאפשרים לרשויות ציבוריות לדחות בקשות למידע בשל הקצאת משאבים בלתי סבירה או פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או באינטרסים מסחריים. יש לציין כי בית המשפט מקבל את הטענה כי המידע המבוקש מכיל דיונים פנימיים וסודות מסחריים, ולכן הוא פטור מגילוי. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא אינטרס ציבורי משכנע שיגבר על עילות אי הגילוי, מה גם שהעותר הוא מתחרה של המשיבים. הנסיבות, לרבות עיתוי הגשת העתירה והמסגרת הרגולטורית המסדירה את פעילותה של אשרא, נבחנות אף הן. פסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות ובביקורת ציבורית תוך הכרה במגבלות חשיפת המידע. העותר מחויב לפצות את המשיבים בגין הוצאותיהם המשפטיות.