בר"ע 28297-12-17

תקציר

בפסק הדין נקבע כי בקשת הערר על ההחלטה נדחית, בהסכמה עם פסק דינו של בית הדין האזורי. הבקשה נסובה סביב הגדרת "פגיעה בעבודה" והאם יש די ראיות לתמוך בטענות המבקש. על פי החוק, פגיעה בעבודה יכולה להיות מסווגת כתאונת עבודה או מחלת מקצוע, שתיהן טעונות הוכחה. הוועדה הרפואית אחראית לקבוע את גובה הנכות מעבודה, להתחשב בתנאים קודמים ולהעריך את מצבו הנוכחי של הנפגע. במקרה זה, קיימת מחלוקת לגבי הערכת הוועדה לקביעת נכות בשיעור של 10% עקב שינוי ניווני בברכו של המבקש, אשר גרם להגבלה ביכולתו לתפקד, שכן אין תיעוד של תלונות או מגבלות כלשהן לפני האירוע. השופט מסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי להחזיר את התיק לוועדה לדיון נוסף, שכן אין די ראיות התומכות בנכות הנטענת, והסבר הוועדה אינו משכנע ללא ראיות מתועדות. פסק הדין ניתן ללא צווים בדבר הוצאות וניתן בהעדר הצדדים.