עמ"ש 6621-07-13

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם ניתן לאשר הסכם גירושין על ידי בית המשפט בנוכחות צד אחד בלבד. במקרה זה, המשיב עזב את הארץ ולא ניתן היה לאתרו. המערערת ביקשה את אישור בית המשפט להסכם הגירושין, שכלל את העברת זכויות המשיב בדירתם המשותפת למערערת. המערער ניסה לאתר את המשיב אך ללא הצלחה. לדברי השופטים, וילנר וג'יוסי, בית המשפט רשאי לאשר הסכם גירושין בהיעדר צד שלא ניתן לאתרו, כמו במקרה זה, לאחר בדיקה דו-שלבית. ראשית, על בית המשפט לאשר כי הצד מנוע מלהופיע בבית המשפט וכי קיימים טעמים מיוחדים לאשר את ההסכם בהעדרו. שנית, על בית המשפט לבחון את הסכמתו החופשית של הצד הנעדר באמצעות בא כוחו או באמצעים אחרים, שבמקרה זה מדובר בדיון מול עורך הדין שייצג את שני הצדדים בעת עריכת ההסכם. השופט שטמר חולק על כך, וטוען כי היעדרותו של המשיב אינה מהווה נבצרות, ויש להחזיר את התיק לבית המשפט קמא בבקשה לסעד הצהרתי ורשות להגיש כתבי בית משפט על המשיב בחו"ל. החלטת הרוב אישרה את הסכם הגירושין ונתנה לו תוקף של פסק דין, המאפשר שימוש בייפוי הכוח עליו חתם המשיב. חוות דעתו החולקת של השופט שטמר מציעה לתקן את התביעה ולצרף את המדינה כצד לתביעה, ולהתיר שירות באמצעות פרסום.