בג"צ 135/66

תקציר

בית המשפט העליון דחה עתירה של חבר מועצה מקומית קריית שמונה, שביקש להדיח חבר מועצה (המשיב השני) מהמועצה. העותר טען כי המשיב השני נפסל משום שהורשע בעבירה פלילית בשנת 1963 – השתתפות במאבק ציבורי – ונגזרו עליו שלושים ימי מאסר על תנאי. לטענת העותר, התנהלות זו פסלה את המשיב השני מלכהן כעובד ציבור. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין לו סמכות להתערב במקרה זה, שכן העבירה של המשיב השני לא כללה התנהגות מחפירה כהגדרתה בחוקים הרלוונטיים. הקטטה, שהתנהלה בין פלגים בני אותה משפחה, לא נחשבה לאינדיקציה לשחיתות מוסרית או לכתם על אופיו של המשיב השני. בית המשפט אמנם הכיר בכך שהתנהגותו של המשיב השני עשויה שלא להיות אידיאלית עבור עובד ציבור, אך הדגיש כי המניע האמיתי של העותר היה להשיג יתרון בפוליטיקה המקומית וכי העתירה היא ניסיון לתמרן את המערכת המשפטית להפקת רווח אישי. בסופו של דבר דחה השופט את העתירה והדגיש כי בית המשפט לא ישמש כלי לתמרונים פוליטיים.