ת"א 47173-01-20

תקציר

התובע, שהיה קבלן שיפוצים עצמאי, טען כי נפגע בתאונה שאירעה בעת שיצא מרכבו ונפגעה ברכו השמאלית. הוא תבע את הנתבע על נזקים שנגרמו לו מהתאונה. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. השופט פקפק בתיאורו של התובע את התאונה, ומצא אותו מעורפל ובלתי סביר. לא היו ראיות תומכות או עדים לתאונה, והתיעוד הרפואי המיידי לא תאם את גרסת התובע לאירועים. כמו כן, נמצאה אי התאמה ברשומות הרפואיות לגבי איזו ברך נפגעה, כאשר הרישומים הראשוניים הצביעו על פגיעה בברך ימין. השופט מצא כי אין זה סביר שאנשי מקצוע רפואיים רבים יחליפו בטעות את צידי הברך הפגועה וסבר כי סביר יותר שטענת התובע לגבי ברך שמאל היא שקרית. השופט גם הצביע על סתירות בעדותו של התובע ומצא אותו חסר אמינות. חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית המשפט תמכה בקביעה כי הפגיעה בברכו השמאלית של התובע לא נגרמה כתוצאה מהתאונה, והטילה ספק נוסף בגרסתו של התובע לאירועים. בשל כישלונו של התובע להוכיח את נסיבות התאונה והפגיעה שנגרמה בעקבותיה, קבע השופט כי יש לדחות את התביעה. עם זאת, השופט נתן הערכת נזקים למקרה שיהיה צורך בקביעתם, והעמיד אותם על 85,781 שקל. אולם, מאחר שלא היה בכך צורך, נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות הנתבע בסך 6,000 ₪.