ת"א 22261-01-11

תקציר

ניתן פסק דין ביחס לתביעה כספית בסך למעלה מ-4 מיליון ₪ שהגישה תובעת נותנת שירותים כלכליים כנגד רשות מקומית נתבעת. התביעה נדחתה על סמך הסכם בין הצדדים, שקבע כי תשלום התובעת מותנה בביטול או הפחתה מוצלחים של תשלומי הנתבעת לרשות המים. התובעים טענו כי טיפולם בחוב הנתבע הביא לביטולו ולכן הם זכאים לתשלום, ואילו הנתבע טען כי החוב נמחק במסגרת פעילות רשות המים שאינה קשורה למאמצי התובע. בית המשפט הסכים עם הנתבעת, וקבע כי בעוד התובעת עשתה מאמצים ותרומות לדחיית גביית החובות, ביטול החוב נבע בעיקר מפעילות רשות המים ולא ממעשיה של התובעת. מאחר שההסכם קבע תשלום רק במקרה של הצלחה, ומאחר שעבודתו של התובע לא הובילה לתוצאה הרצויה, קבע בית המשפט כי התובעת אינה זכאית לכל תשלום. יתר על כן, הראיות הצביעו על כך שסיכויי הצלחתו של התובע נמוכים. פסק הדין דחה את התביעה והורה לנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. קביעה זו ניתנה על סמך תנאי ההסכם וכוונת הצדדים, למרות קשר סיבתי מסוים בין מאמצי התובעת לבין ביטול החוב. התובע החמיץ בעבר הזדמנויות להגיע לפשרה והוזכר לו כי תפקידו של בית המשפט הוא לדבוק בחוק, להבדיל משיקולי פשרה.