דנ"פ 5862/21

תקציר

פסק הדין הנדון נוגע להיקף סמכותו של קצין משטרה לערוך חיפוש על גופם של אנשים בשדות תעופה בחיפוש אחר סמים מסוכנים ללא חשד סביר לביצוע עבירה. בית המשפט בחן את חוקיותם של חיפושים אלה לפי סעיף 28(ב)(3) לפקודת הסמים והגיע למסקנה כי היעדר קריטריונים ברורים לביצוע חיפושים אלה הופך את החיפוש הספציפי של המשיב לבלתי חוקי. פסק הדין אמנם מוסיף חידוש מסוים לפרשנותה של פקודה זו, אך אינו מצדיק דיון נוסף שכן הוא מתיישב עם פסיקות קודמות של בית המשפט העליון. החלטה זו מדגישה את הצורך בהנחיות פנימיות ובקריטריונים להבניית הפעלת שיקול הדעת של הרשויות המינהליות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות חוקתיות. בניגוד לטענת המדינה, פסק הדין אינו מבטל את חזקת התקינות המינהלית המוקנית לרשויות האכיפה. בנוסף, דעת הרוב לא קבעה הבחנה בין חיפושים אקראיים לשרירותיים. תחת זאת, היא התמקדה בנחיצות החיפוש ובמידתיותו, תוך החלת המבחנים שהותוו בפסק דין יששכרוב על נסיבותיו הפרטניות של המשיב. חילוקי הדעות בין השופטים באשר להחלת החוק על תיק זה אינם מהווים בסיס לדיון נוסף. משכך, הבקשה לדיון נוסף נדחית, שכן היא אינה עומדת בקריטריונים השמורים להליכים חריגים אלה.