רע"א 6581/19

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על תיקונים בכתב התביעה, ומחזק את שיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא בהחלטות פרוצדורליות כגון צירוף בעלי דין, אלא אם כן ניכרות נסיבות חריגות כגון הפרת חוק או עיוות דין פוטנציאלי. פסק הדין נתמך בהתייחסויות למקרים קודמים, הממחישים כי עניינים אלה מצויים בתחום סמכותו של בית משפט קמא, לפי תקנות סדר הדין האזרחי 24 ו-92. בית המשפט מבהיר את הסוגיה השיפוטית, ומדגיש כי לבית המשפט המחוזי, לאחר שהועבר התיק לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט וללא ערעור על העברה זו, נתונה הסמכות לדון הן בתביעות המקוריות והן בתביעות המתוקנות. הבקשה לתיקון כתב התביעה הרחיבה את הסעדים הכספיים מבלי להכניס עקרונות משפטיים חדשים, המוצדקים מאותה עילה. דחיית תחולת פסק הדין בעניין פיצול סעדים מדגישה את חוסר המעשיות וחוסר העקביות המשפטית שבפיצול פסק דין של סעד יחיד בין שתי ערכאות. הדבר עולה בקנה אחד עם תקנות סדר הדין האזרחי, המונעות פיצול תביעות. פסק הדין גם שולל את הצורך לבחון את היקף היישום של פסק דין רובין בנוגע להגדלות כספיות של תביעות, ומאשר מחדש את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתיקונים כאלה. בסופו של דבר, הבקשה נדחית, והמבקש מחויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, כפי שנפסק ביום 5.4.2020.