בד"א 3/08

תקציר

מדובר בשני ערעורים על פסק דין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב בתיק בו מעורבים עו"ד, עו"ד פלונית, ויריבתו פושטת הרגל של לקוחה (המתלוננת). הערר הראשון, בד"א 4/08, מוגש על ידי עו"ד פלונית על פסק הדין שהרשיע אותה בעבירות משמעת. הערר השני, בד"א 3/08, מוגש על ידי הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין כנגד העונש שהוטל על עו"ד פלונית, שהוועדה מוצאת כמקל מדי. עיקר המחלוקת נוגעת למעשיה של עו"ד פלונית בנוגע ל-1,700 ₪ שהועברו אליה מלשכת ההוצאה לפועל בעקבות בקשתה למימוש עיקולים מטעם לקוחה. הכספים המדוברים היו חלק מנכסיה של המתלוננת, שהיו תחת כינוס נכסים בעקבות צו פשיטת רגל. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את עו"ד פלונית בעבירות משמעת בגין נקיטת הליכים נגד המתלונן בהוצאה לפועל בניגוד לצו הקפאת הליכים, ובגין החזרת הכסף למתלונן רק לאחר שש שנים, בעקבות המלצת המתלונן. השופטת ורד פרי תזכה את עו"ד פלונית מהאישומים. פרי מדגיש כי מימוש העיקול, בניגוד לצו הקפאת הליכים, התרחש למעלה מארבע שנים לאחר מתן הצו, וכי הצו עצמו מעולם לא הוגש לעו"ד פלונית או להוצאה לפועל, מה שיכול היה למנוע את הטעות. עוד מציין פרי כי מסקנת הערכאה הראשונה כי עו"ד פלונית ידעה על הצו נעדרת ראיות מספיקות. זאת ועוד, לא ניתן לייחס את פרק הזמן הארוך שחלף מגילוי הטעות ועד לתיקונה לעו"ד פלונית בלבד, שכן גם המתלוננת נותרה חסרת מעש במשך שנים. פרי קובע כי התנהגותה של עו"ד פלונית אינה מהווה עבירה אתית, וכי יש לראות בטעות בפתיחת הליכי ההוצאה לפועל טעות משרדית ולא עבירת משמעת. באשר להשבת הכספים למתלוננת, מצדיק פרי את עמדתה של עו"ד פלונית כי הכספים היו שייכים לנאמן בפשיטת רגל, וכי עמדתה המשפטית, אף שנדחתה בסופו של דבר על ידי בית המשפט, הייתה סבירה. פרי מותח ביקורת גם על התנהלותה של המתלוננת, שעיכבה במכוון את הגשת התלונה ולמעשה התכוונה להשתמש בהליך המשמעתי כתחליף לתביעה אזרחית להשבת הכסף. פרי טוען כי היה מקום לדחות את התלונה על פי דוקטרינת פיטורי הצדק. לפיכך, פרי היה מקבל את הערעור הראשון (בד"א 4/08) ומזכה את עו"ד פלונית מהאישומים. אשר לערעור השני, המבקש עונש חמור יותר, מאחר שפרי יזכה את עו"ד פלונית אין צורך לדון בסוגיה זו. הערעור נדחה. השופטים צבי פומרוק וחיים פיצ'ון מסכימים עם פסק דינו ונימוקיו של פרי.