ת"א 60100-06-19

תקציר

בית המשפט החליט כי בסמכותו לדון בתיק, ודחה את בקשת הדחייה. החלטה זו מבוססת על הנחה, לצורך פסק דין זה בלבד, כי הטיוטות שהוחלפו בין הצדדים מהוות הסכם מחייב, כטענת התובעת – טענה שהוכחשה על ידי הנתבעים. פסק הדין מאשר כי התביעה נוגעת להתחייבות במקרקעין ולא לתביעה אזרחית אחרת, וקובע כי מהותה של ההתחייבות החוזית היא העברת זכויות קנייניות ולא רק זכויות מחייבות. על פי הדין הישראלי, תביעות כאלה מצויות בסמכותו של בית המשפט המחוזי, ללא קשר לערכו הכספי של הנושא. בית המשפט הגיע למסקנה זו תוך בחינת כוונת הצדדים, ומצא כי המקרקעין הנדונים מוסדרים וכי הזכויות הנמכרות רשומות כדין. כמו כן, אין מניעה לרשום זכויות אלה על שם הרוכשים. לנתבע, אפוא, הזכות להירשם כבעלים של חלק מזכויות אלה, ולפיכך היא יכולה להעביר זכויות קנייניות אלה לתובע בהתאם לטיוטת הסכם המכר. עוד קבע השופט כי על התובע לפנות לבית הדין לפירוק שיתוף כדי להמשיך את התביעה נגד הנתבע 2, המצוי בהליכי חדלות פירעון, וביקש כי התובע יודיע על החלטת בית המשפט לפירוק בתוך 30 יום. השופט גם התווה לוח זמנים להשלמת ההליכים המקדמיים והורה לקבוע דיון קדם משפט לאחר סיומם.