רע"ב 6978/12

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין זכותו של אסיר להגיש תלונה במשטרת ישראל. המבקש, אסיר המרצה עונש מאסר ממושך, ביקש להגיש תלונה נגד שני אסירים אחרים בגין תקיפה שאירעה ביוני 2012. רשויות הכלא שלחו את הבקשה בפקס לתחנת המשטרה המקומית, אך היא לא נענתה. לאחר עיכוב של שבועיים עתר האסיר לבית המשפט המחוזי, שקבע כי על שירות בתי הסוהר לשלוח תזכורת למשטרה. לאחר מכן עתר המבקש לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובנוסף ביקש פסק דין הצהרתי בדבר פרק הזמן הסביר לטיפול בתלונות אסירים. בסופו של דבר גבתה המשטרה את תלונתו של המבקש למעלה מחודשיים לאחר הבקשה הראשונית. המשיבים הכירו בכשלים בטיפול בתלונתו של המבקש ונתנו מענה משפטי עקרוני. הם הפנו לפקודה הרלוונטית, שאינה קובעת מסגרת זמן לגביית תלונות מאסירים, אלא נתונה לשיקול דעתו של מפקד היחידה. המשיבים הדגישו את חשיבות הטיפול המהיר בתלונות אסירים והתוו את המנגנונים הקיימים להבטחת הטיפול בהן, לרבות הנחיה פנימית חדשה לשיפור שיתוף הפעולה בין שירות בתי הסוהר למשטרה. בית המשפט העליון קבע כי עניינו האישי של המבקש הוכרע וכי השאלה הכללית של הטיפול בתלונות אסירים זכתה למענה מניח את הדעת מצד המשיבים. הם הדגישו כי פרק הזמן הסביר לטיפול בתלונות תלוי בפרטי כל מקרה, תוך שימת דגש על דחיפותו, חומרתו ומיקומו של האסיר. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות דחיית הערעור ועל כן דחה את הבקשה, תוך הדגשת חשיבות הטיפול המהיר והיעיל בתלונות האסירים ועידוד המשיבים ליישם ואולי אף למסד את ההנחיה הפנימית החדשה.