מ"ת 11882-05-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (מ"ת 11882-05-22 מדינת ישראל נ' זבלונוב ואח')** החלטה זו עוסקת בבקשה ליציאה לחופשה מיוחדת של עצור עד תום ההליכים, לוי סימנדוייב, לצורך השתתפות באזכרה לאחיו שנרצח. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך התבססות על שילוב של עקרונות משפטיים קיימים והדגשת קריטריונים שונים להערכת מסוכנות. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **נקודת המוצא – אי-זכאות ליציאה לחופשה:** בית המשפט קובע כי "נקודת המוצא, כי נאשם עצור אינו זכאי לצאת לאירועים ולהשתתף בהם". עיקרון זה מבוסס על הרציונל כי מתן אפשרות ליציאה לחופשה עלול "לחתור תחת החלטת המעצר". עיקרון זה הובא בפסיקה, כפי שמצוין בהפניה ל(בש"פ 40/17 מדינת ישראל נ' ביטון). 2. **חריגים – הטעם ההומני:** למרות נקודת המוצא, הפסיקה מכירה במקרים חריגים בהם "הטעם ההומני מצדיק סטיה". מקרים אלו נוגעים בדרך כלל לאירועים דחופים ובעלי משמעות קרובה, כגון הלוויות, בריתות וכדומה, כפי שמפורט בפקודת נציבות השב"ס 04.40.00. 3. **תנאים ליציאה מיוחדת:** במקרים החריגים, בית המשפט עשוי לאפשר יציאה, בין אם בליווי ובין אם שלא, אך בכפוף להצבת "ערובות משמעותיות ביותר". הפסיקה תומכת בכך, כפי שמופיע בהפניה ל(בש"פ 1338/20 פרץ נ' מדינת ישראל). 4. **חשיבות המידע המודיעיני והערכת סכסוכים:** גם כאשר מקרה נופל בגדר החריגים, ההחלטה צריכה להתבסס, בין היתר, על "מידע מודיעיני ומידע על סכסוכים עם גורמים שונים". עיקרון זה מדגיש את הצורך בהערכה כוללת ומעמיקה של הסיכונים הכרוכים ביציאת העצור. ההפניה ל(בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב, סעיף 36 להחלטה) מחזקת נקודה זו. **חידושים והדגשים בהחלטה זו:** ההחלטה הנוכחית מרחיבה ומדייקת את הקריטריונים להערכת מסוכנות, ומדגישה מספר היבטים חדשניים או מודגשים בהקשר של בקשות חופשה מיוחדת: 1. **הליכים מול שב"ס וגורמי מודיעין:** בית המשפט הדגיש את הצורך במיצוי הליכים מול שירות בתי הסוהר (שב"ס) וקבלת עמדות מגורמים רלוונטיים, כולל גורמי מודיעין של המשטרה. אי-הצגת עמדה מסודרת מצד גורמי המודיעין בשלבים מוקדמים נזקפה לחובת המבקש. ההפניה ל(רע"ב 3225/22) עשויה לרמז על הצורך במעקב אחר פרוצדורות ונהלים מוסדרים במקרים כאלו, וכי מקום בו מדובר ביציאה בליווי, המסלול הראוי יותר עשוי להיות עתירת אסיר. 2. **הערכת עבר פלילי כאינדיקציה לקושי בקבלת סמכות:** ההחלטה מייחסת משקל משמעותי לעברו הפלילי של המבקש, גם אם גילו צעיר. הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר נתפסו כמעידים על "קושי בקבלת סמכות" ועל "קושי במתן אמון במבקש", גם לזמן קצוב. גישה זו מרחיבה את ההבנה של עבר פלילי כגורם המשפיע על הערכת אמון וקבלת מרות, גם בהקשר של חופשות. 3. **חומרת האישום כמדד למסוכנות ויכולת שיבוש:** בית המשפט הדגיש את חומרת האישום, הכולל תקיפת עובד ציבור ויכולת שיבוש. הערכת "מסוכנות המבקש הוערכה גבוהה" ביחס לאישומים אלו. זה מחזק את התפיסה כי חומרת העבירות עצמן, ולא רק עבר פלילי, משפיעה ישירות על הערכת הסיכון. 4. **מידע מודיעיני קונקרטי על "כוונות שליליות וכוונת פגיעה":** ההחלטה מציינת כי "קיימים מידעים קונקרטיים ביחס אליו – כוונות שליליות וכוונת פגיעה". בית המשפט מחדד כי "ככלל, די במידעים כאמור כדי לדחות בקשה". זוהי הצהרה ברורה על משקלם של מידעים מודיעיניים קונקרטיים, אף אם אינם מעידים על פעולה מיידית, אלא על כוונות. 5. **גיליון משמעת כאינדיקציה לחוסר יראת כבוד והשלכות על חופשה:** בית המשפט התייחס גם ל"גיליון המשמעת" של המבקש, גם מתוך תקופת המעצר, כראיה לכך שהמבקש "אינו ירא מלפרוק רסן". ההשלכה המיידית היא שהדבר מחמיר את הסיכון במקרה של שחרור לחופשה. התייחסות לגיליון משמעת עכשווית היא חיזוק לעיקרון של הערכת מסוכנות דינמית. 6. **הגדרת המבקש כ"סיכון גבוה לבריחה" כגורם משמיט קרקע:** ההחלטה מציינת כי המבקש "מוגדר כסיכון גבוה לבריחה". בית המשפט קובע כי "גם בכך נתון המשמיט הקרקע מתחת אפשרות לשקול חופשה מיוחדת". הגדרה זו, אם היא מבוססת על הערכה מקצועית, מהווה חסם משמעותי בפני מתן כל חופשה. 7. **מידע מודיעיני על יחסים מול גורמי סמכות:** הדגש על "ידיעות מודיעיניות המכוונות גם ליחסים מול גורמי סמכות" הוא נקודה חשובה, במיוחד בהקשר של שקילת ליווי. אם המבקש מתקשה ביחסים עם סמכות, הדבר מקשה על שקילת ליווי, שכן גם מלווה מטעם השב"ס או המשטרה נחשב לגורם סמכות. 8. **הפניה לפסיקה רלוונטית:** בית המשפט ביסס את החלטתו על פסיקות קודמות, כולל (בש"פ 5102/21 מ"י נ' פלוני) בנוגע להתרשמות ממסוכנות קיצונית, (רע"ב 4613/21 מ"י נ' והבי), (רע"ב 705/23 גאבר נ' שב"ס) ו(רע"ב 526/21) בנוגע לשילוב מידעים מודיעיניים וגיליון משמעת. הדבר מצביע על מגמה בפסיקה להרחיב את הבסיס להערכת מסוכנות ולקחת בחשבון מגוון רחב של נתונים. **סיכום:** ההחלטה במקרה זה מדגישה את הגישה המחמירה והזהירה של בתי המשפט בבקשות ליציאה לחופשה מיוחדת של עצורים, במיוחד כאשר מדובר בעבירות אלימות, שיבוש הליכים, וקיימים חששות ממשיים למסוכנות, בריחה, או קשיים ביחס לסמכות. בית המשפט עושה שימוש נרחב במגוון רחב של מקורות מידע – עבר פלילי, חומרת האישום, מידע מודיעיני קונקרטי, גיליון משמעת, והגדרות סיכון – על מנת להגיע להחלטה. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום פרשני של העקרונות המשפטיים הקיימים, תוך הדגשת החשיבות המכרעת של הערכת מסוכנות כוללת ומעמיקה.